האתגר של נתניהו: למנוע מהג'יהאד האסלאמי לפוצץ את האירוויזיון

בהאא אבו אל-עטא – זה השם המאיים ברגע זה על השקט בין ישראל לרצועת עזה. מדובר במפקד הגזרה הצפונית בג'יהאד האסלאמי ומי שיוזם, מנהיג ומכוון את הניסיונות האחרונים של הג'יהאד לפוצץ את מאמצי ההסדרה בין ישראל לחמאס. אבו אל-עטא קיבל השבוע אזהרה מפורשת, אישית, מצה"ל. תמונתו ושמו הופצו והוא סומן, בידי גורמים ישראלים, כאיש עם הגפרור. גורמים צבאיים ישראלים סבורים שאבו אל-עטא הוא שנתן את ההוראה לשגר רקטה (29 באפריל) מרצועת עזה לעבר שטח ישראל והוא זה שעומד מאחורי ניסיונות הג'יהאד לייצר פיגוע נגד צה"ל ומאמציו לשגר רקטות לעבר ישראל ב"חתימה נמוכה". כאמור, רקטה כזו שוגרה ביום שני בלילה וגררה תגובה ישראלית (לא צבאית), אך כזו שעלולה לגרור תגובה פלסטינית שתוביל להבערת השטח. האזהרה לאבו אל-עטא יכולה להתפרש כאזהרה ישראלית מפורשת מחיסול ממוקד. אפשר גם לראות בה דאגה ישראלית אמיתית מכך שאבו אל-עטא עלול להרוס תכניות ישראליות גרנדיוזיות הממוקדות במה שאמור לקרות בתל אביב באמצע החודש.

בין ה-14 ל-18 במאי תתקיים בתל אביב התחרות השנתית של האירוויזיון. מדובר באירוע המוסיקה הגדול והנצפה בעולם, שבמסגרתו מתמודדות עשרות משלחות המייצגות את מדינות אירופה השונות (פלוס נספחים כישראל ואוסטרליה) בתחרות זמר ססגונית, המתקיימת בדרך כלל באווירת קרנבל ליברלית, צבעונית ומשוחררת. בישראל נערכים לקראת האירוע כבר שנה שלמה ורואים בו הזדמנות להפצת פניה הליברליות והקוסמופוליטיות של תל אביב. העיר תתמלא בעשרות אלפי תיירים אירופים, הרשתות החברתיות וערוצי הטלוויזיה ימלאו סרטונים שיפיצו את הבשורה האירוויזיונית ויתרמו לתדמיתה של ישראל ולתיירות הצומחת שלה, בניגוד לתהליכי השמרנות והתחרדות שעוברים על החברה הישראלית בשנים האחרונות.

אבו אל-עטא מעמיד את כל זה בסכנה. על פי ישראל, פועל אבו אל-עטא בהתאם להנחיותיו המפורשות של זיאד נחאלה, מנהיג הג'יהאד האסלאמי, המחלק את זמנו בין לבנון לסוריה ונמצא בקשר הדוק עם האיראנים. על פי כמה הערכות, המטרה היא "לפוצץ" את האירוויזיון, להמיט על ישראל קטסטרופה הסברתית ולאותת לחמאס ולאזור כולו שהג'יהאד מנהל מדיניות נפרדת ולא מרכין ראש בפני ישראל. מן העבר השני, ישראל מתלבטת: התלקחות ביטחונית בעיתוי הזה, שעלולה להכניס גם את תל אביב למקלטים ולאיים על נמל התעופה בן גוריון, תגרום נזק אדיר.

עוד לפני האירוויזיון, תחגוג ישראל את יום העצמאות (באמצע השבוע הבא, 9 מאי) שהוא גם "יום הנכבה" הפלסטיני. כל הרכיבים הללו, המתבשלים עכשיו בתוך סיר אבק שריפה אחד, יכולים לגרור את כולם למלחמה נוספת שאף אחד לא באמת מעוניין בה, למעט הגורם התומך ומממן של הג'יהאד, הלא הן משמרות המהפכה באיראן.

גם חמאס בדילמה. מצד אחד, הארגון שואף להחזיר את הג'יהאד למקומו הטבעי ולדכא את פרץ העצמאות המסוכנת שלו. מצד שני, יחיא סינוואר ואיסמעיל הנייה יודעים שאסור להם להצטייר כמי שמשתפים פעולה עם ישראל, בעוד הג'יהאד נותר הארגון האחרון שממשיך ב"התנגדות". הם חוששים שהג'יהאד יעשה להם את מה שהם עושים לרשות הפלסטינית. הם לא יכולים לתת לזה לקרות. הבעיה שלהם היא האלטרנטיבה. "הם (חמאס) יודעים", אמר לאל-מוניטור גורם צבאי ישראלי בכיר, "שאם הם ילכו למלחמה עם ישראל, הם לא ישיגו דבר ויוכו מכה קשה. לא בטוח שחמאס ישרוד עוד סבב כזה מבלי לשלם מחיר ציבורי או אפילו לאבד את השלטון". במצב הזה סינוואר מוצא את עצמו באותה דילמה בה נמצא בנימין נתניהו: הוא צריך להמשיך לשדר עוצמה ונחישות כלפי חוץ, אבל לנהוג בזהירות וריסון בשטח, כדי להימנע מהרפתקאות מיותרות.

בתוך כל זה, נמשכים המגעים בין ישראל לחמאס על מיני-הסדרה, שתחזיר את השקט והסדר לאזור ותאפשר לכולם לחשב מסלול מחדש. נתניהו זקוק למיני-הסדרה הזו בדחיפות. הוא מרכיב ממשלה, הוא צריך לעבור את יום העצמאות והוא לא רוצה לתת לטרור האסלאמי להרוס את האירוויזיון, למרות שבייס המצביעים שלו לא מתעניין בתחרות הזמר האירופית, המזוהה במידה רבה עם קהילת הלהט"ב בעולם. זו הסיבה שתגובותיו של צה"ל בשבועיים האחרונים לטפטופי הרקטות ובלוני התבערה מהרצועה הן יחסית מינוריות. ישראל מאיימת, מפרסמת את שמו של מפקד בכיר בג'יהאד ומצהירה שלא תירתע מעימות גם ערב האירוויזיון, אבל תכל'ס בשטח מגלה איפוק. השאלה היא האם האיפוק הזה יהיה גם נחלתם של זיאד נחאלה ובהאא אבו על-עטא.

האיפוק הישראלי הזה נתקל בקשיים גם במישור הפוליטי. אחרי יום העצמאות ייכנס המו"מ הקואליציוני לשלב המכריע. נתניהו יצטרך לשכנע את אביגדור ליברמן לחזור למשרד הביטחון ולוותר על כמה מדרישותיו אל מול בעלי בריתו החרדים (בעלי הברית של נתניהו). ליברמן פרש מתפקיד שר הביטחון בשנה שעברה [2018] בדיוק בגלל זה: הוא דרש פעולה צבאית מאסיבית בעזה, נתניהו סירב. עכשיו, על רקע האיומים המחודשים של הג'יהאד והשטח המתחמם, יצטרך נתניהו לגרום גם לליברמן לבלוע את צפרדעי הג'יהאד האסלאמי. לא בטוח שזה יצליח.

עד עכשיו, מגלה ליברמן קשיחות במו"מ מול נתניהו ומצהיר שאין לו כוונה לוותר על דרישותיו בתחום דת ומדינה, גיור וגיוס חרדים לצה"ל. אם נוסיף לכל זה את העז של רצועת עזה, יכול נתניהו למצוא את עצמו בסופו של דבר עם אירוויזיון, אבל בלי ממשלה.

ספוילר: הסיכוי שזה יקרה קטן מאוד ועדיין, השבועות הקרובים יהיו מתוחים במיוחד מבחינתם של כל השחקנים על המגרש, ובעיקר בנימין נתניהו.