פיזור הכנסת ביוזמת ראש הממשלה לאחר 30 יום הוא מעשה תקדימי בתולדות המדינה. ישראל תלך לבחירות חדשות בספטמבר על רקע מחלוקת מהותית בקרב הימין הישראלי, כלומר שתי המפלגות החרדיות מול אביגדור ליברמן נציג הימין החילוני. וכל זאת, על רקע חוק הגיוס.

סוגיית הגיוס לצה"ל הייתה כבדת משקל מאז הקמת המדינה. במהלך השנים היא הוציאה המונים להפגין ברחובות, ושימשה גם דלק פוליטי למפלגות שונות. אולם זו הפעם הראשונה שהיא גורמת פעמיים באותה שנה להליכה לבחירות.

הצעת חוק הגיוס הרשומה על שמו של אביגדור ליברמן כמעט ועברה בכנסת הקודמת. היא  אושרה על ידי הממשלה ועברה בקריאה ראשונה (ביולי 2018), אבל התנגדותו של אחד הפלגים החרדים, חסידות גור שאותה מייצג סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, הביאה למשבר קואליציוני ובסופו של דבר גרמה להקדמת הבחירות.

אין זה פלא שרוב החרדים הסכימו בזמנו עם נוסח החוק, אשר איפשר לרוב תלמידי הישיבות – מהם כ-70 אלף בגילאי הגיוס 18-24 - להמשיך לקבל פטור משירות צבאי תמורת גיוסם של מעטים. פי הנתונים של מרכז המחקר והמידע, מדי שנה מתגייסים כ-3,000 חרדים ואילו 15 אלף מקבלים דחייה או פטור. עוד 2,000 ממירים את השירות בצה"ל בשירות לאומי לטובת הקהילה. לשם השוואה, כאשר ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון הנהיג את הסדר הפטור לחרדים כבר במהלך מלחמת העצמאות ב-1948, לבקשת ראשי הישיבות, הועמד מספר הפטורים משירות על 400.