הדרישה לתיקים בממשלת נתניהו החמישית, המוקמת בימים אלה, גדולה בהרבה מההיצע. כדי להרכיב את ממשלתו הבאה יאלץ בנימין נתניהו להיכנע לאביגדור ליברמן, למשה כחלון, לחרדים (ש"ס ויהדות התורה) ולאיחוד מפלגות הימין להם כבר הבטיח שני תיקים משמעותיים. למי כנראה לא יישארו תיקים חשובים? לחברי הליכוד.
כדי לספק את כל הדרישות, נתניהו יצטרך לשנות את חוק יסוד הממשלה. נוסח החוק הנוכחי נקבע ב-2014 עפ"י דרישת יאיר לפיד ומגביל את מספר השרים ל-18. ההערכה היא כי הממשלה החדשה תמנה 26 שרים לפחות. כדי לספק את תיאבון התיקים יש להמציא לשרים החדשים משרדים עם שם אטרקטיבי מפוצץ (אך חסר תוכן) כמו המשרד לפיתוח אזורי, לפרק משרדי ממשלה שאוחדו (התרבות והספורט של מירי רגב) או להחיות משרדי ממשלה שבוטלו. למשל המשרד לענייני מיעוטים.
עם הקמת המדינה ב-1948 פעל במסגרת הממשלה הזמנית משרד המיעוטים בראשו עמד שר המשטרה, בכור שלום שטרית. לא הדאגה לשיפור מצבם של מיעוטים בישראל עמדה בראש מעייני המשרד הזה, אלא הטיפול ביישובים ואזרחים שחיו תחת ממשל צבאי. ב-1949, עם הקמת הממשלה הראשונה, המשרד הזה בוטל.
במשך שנים לא כיהן בישראל שר לענייני מיעוטים עד 1996, אז מונה משה קצב מהליכוד לשר הממונה על המגזר הערבי (במקביל לכהונתו כשר התיירות) למשך שלוש שנים. בשנים 2001 עד 2002 כיהן סלאח טריף ממפלגת העבודה כשר ללא תיק במשרד ראש הממשלה האחראי על ענייני מיעוטים. בשנים 2011-2009 כיהן פרופ' אבישי ברוורמן ממפלגת העבודה כשר המופקד לענייני מיעוטים.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
