לא רק שטחים והתנחלויות: שקד ובנט שינו את השיח בין ימין לשמאל

בסקרים הפנימיים שהחזיקו השרים נפתלי בנט ואיילת שקד לפני שהקימו בסוף דצמבר האחרון [2018] את מפלגת הימין החדש, לא היה אפילו בדל של רמז על אפשרות שלא יעברו את אחוז החסימה. בדיוק ההפך. לפי אותם סקרים, למותג "בנט ושקד" היה גרעין מצביעים קשה של ארבעה מנדטים, תומכים אדוקים שילכו אחריהם לכל מפלגה. ההערכה הייתה שיסיימו את הבחירות עם שמונה עד עשרה מנדטים.

בפועל, שלושה חודשים וחצי אחרי השקתה, מפלגת הימין החדש התרסקה באכזריות בקלפי ולא עברה את אחוז החסימה.

שקד ובנט הם ללא ספק הגיבורים הטראגיים של הבחירות, דווקא משום שהיו בשיא עשייתם. שני שרים צעירים, חרוצים, בעלי אג'נדה, שפעלו ללא לאות במשרדיהם: הוא בחינוך והיא במשפטים. החברות בקבינט המדיני-ביטחוני הוסיפה להם עוצמה ומעמד, והיה ברור שהם כאן לעוד הרבה שנים. אפשר לאהוב או לשנוא את סדר היום שלהם. לא מעט אנשים, גם כאלה שחיבבו אותם, חשו שהם הלכו רחוק מדי בפופוליזם שלהם נגד המערכת המשפטית והקריאות לפעולה בעזה, ובכך גרמו להקצנת הימין המתון בליכוד. אבל לזכותם יאמר שהיו פוליטיקאים פעילים אשר שחיתות לא דבקה בהם. לפי התגובות ברשתות החברתיות, אפשר להתרשם שגם מבקריהם מביעים צער על הליכתן של דמויות שהכניסו עניין וצבע לחיים הפוליטיים ואתגרו את המערכת.

מי שהוביל את המיזם הפוליטי "הימין החדש" היה בנט. שקד הסתייגה. היא חששה שעזיבת מפלגתם הבית היהודי ויציאה לדרך עצמאית היא מסוכנת מדי. אולם בנט דחף בכל הכוח. הוא רצה לדהור קדימה לדרך עצמאית שתוביל אותו אל ראשות הממשלה, מבלי שיצטרך לתת דין וחשבון להנהגה הרבנית של מפלגת הבית היהודי.