קראו
הפרלמנט הירדני הוא מוסד אמיתי במונרכיה אבסולוטית. מבחינה זו הוא איננו יוצא דופן בהשוואה לכמה פרלמנטים במדינות ערב, שבהם יש שיקוף מסוים של דעת הבוחרים, דיונים סוערים וסמכויות מוגבלות מאוד. אף על פי כן, אין הפרלמנט הירדני חסר חשיבות: דיוניו והחלטותיו באים לידי ביטוי (זהיר) בתקשורת הירדנית, והריבון חייב לקחת בחשבון את המתרחש בו ביודעו כי הוא מבטא את רחשי הלב בציבור.
החלטת הפרלמנט הירדני מהשבוע שעבר [18 במארס] – בעקבות החלטת בית משפט השלום בירושלים יום קודם להאריך ב-60 יום את צו הסגירה הזמני שניתן לחדר התפילה המוסלמי שהוקם בשער הרחמים בהר הבית (מתחם באב א-רחמה) – הייתה חריפה במיוחד. ברוב קולות החליט הבית לדרוש מבית המלוכה לבטל את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל ולסגור את השגרירות בתל אביב. לא פחות.
