דילוג לתוכן העיקרי

שוב הוכח: הזרוע הצבאית שולטת בתנועת חמאס

ירי הרקטה ארוכת הטווח מעזה לשרון הוכיח שוב כי הזרוע הצבאית של חמאס אינה סרה למרותה של ההנהגה המדינית, העומדת מולה חסרת אונים. יש לזה השלכות משמעותיות כלפי כל הסדר עתידי בין ישראל לחמאס ברצועה.
Flame and smoke are seen during an Israeli air strike in Gaza City March 25, 2019.  REUTERS/Mohammed Salem - RC1376378640

בחמאס ניסו גם הפעם לטעון – הירי לאזור השרון [25 במארס] היה טעות, תקלה, אבל הציבור הישראלי כבר הבין היטב שמדובר בירי מכוון, בדיוק כמו שירי שתי הרקטות לכיוון תל אביב לפני כשבועיים [15 במארס] היה מכוון.

בישראל, כפי שכתבתי כאן באל-מוניטור, מיהרו אז לאמץ את ההסבר המופרך של חמאס כדי שלא להיגרר למלחמה לפני הבחירות, על אף ההערכה כי הזרוע הצבאית של חמאס היא שהייתה אחראית לירי. באותו מאמר כתבתי כי ככל הנראה מדובר במרי של הזרוע הצבאית, אשר אנשיה סבורים כי ההנהגה המדינית של חמאס שוגה, מזניחה את הג'יהאד ומוכרת את צביונה המיליטנטי של חמאס, "התנגדות" (מוקאוומה), רק כדי לשמור על מעמדה. בכירים בזרוע הצבאית סברו שבלי הסרה מוחלטת של הסגר על עזה אין בכלל על מה לדבר (עם ישראל).

ביום שני השבוע, שוב בהפתעה גמורה, פגעה רקטה ארוכת טווח וכבדת חומר נפץ בבית במושב משמרת שבשרון (צפונית לתל אביב). שבעה בני אדם, רובם בני משפחה אחת, נפגעו באורח קל-בינוני.

לא רק בישראל הופתעו. גם ההנהגה המדינית של חמאס, המעוניינת לקדם הסדרה עם ישראל, הופתעה. כך היה גם לפני כשבועיים. רקטות לכיוון תל אביב נורו עת משלחת של המודיעין המצרי שהתה בעזהדנה עם איסמעיל הנייה ויחיא סינוואר ברעיונות לקידום הסדרה אחרי הבחירות בישראל ובהקלות זמניות עד להסדרה קבועה. זאת, כדי לשחרר את הלחץ ברצועה ולהקל על חמאס להתמודד עם זעמם של תושבי עזה, שהחלו לאחרונה למחות נגד הנהגת חמאס.

עכשיו ברור לישראל כי הזרוע הצבאית של חמאס, עז א-דין אל-קסאם, אינה סרה למרותה של ההנהגה המדינית. זו מסקנה חשובה לצורך הבנת המצב המורכב בתוך תנועת חמאס, והיא צריכה להדליק נורה אדומה במערכת הביטחונית והמדינית בישראל לגבי כל הסדרה עתידית. במילים אחרות: אפשר לסגור עסקת הסדרה עם מנהיגי התנועה הבכירים ביותר כמו הנייה, סינוואר ומוסא אבו מרזוק, המשמש כ"שר החוץ" של חמאס ומנהל המגעים העיקרי עם המצרים; אך מי שקובע עובדות בשטח ועלול להרוס כל הסכם הסדרה הם מוחמד דף וראשי הזרוע הצבאית האחרים. הם גם מיידעים את הציבור הישראלי שטווח הירי שלהם גדל בכשלושים קילומטרים.

מה גרם לירי הרקטה ארוכת הטווח השבוע? אמנם הצדדים ממשיכים לדון בהסכם מסגרת של הסדרה, ראש השב"כ נדב ארגמן אף ביקר לאחרונה בקהיר [16 במארס] ודן עם ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל על רעיונות לפתרון משבר עזה. אבל עדיין מדובר במגעים שלא הבשילו לכלל סיכום.

במערכת הביטחון בישראל סבורים, שהסיבה לירי הרקטות לפני שבועיים לתל אביב והשבוע למושב משמרת נעוצה בתסיסה בבתי הכלא בישראל בעקבות החלטתו של השר לביטחון פנים גלעד ארדן להפעיל מיסוך לטלפונים סלולריים כדי להילחם בתופעת הברחתם לאסירים ביטחוניים. בשירות בתי הסוהר ובמערכת הביטחון לא התנגדו עקרונית למה שהשר כינה "פיילוט", אך סברו שהעיתוי אינו נכון ועלול לגרום להסלמה נוכח המתיחות בחודשים האחרונים בעזה ובגדה.

ביום ראשון בערב [24 במארס] דקרו שני אסירי חמאס בכלא קציעות באמצעות דוקרנים מאולתרים שני סוהרים. במהלך המהומות נפצעו תשעה אסירי חמאס. כמה שעות אחר כך נורתה רקטה לעבר השרון. אסירי חמאס הכלואים בישראל הם בשר מבשרה של הזרוע הצבאית. הם בבחינת חיילים שהקריבו עצמם למען המטרה, וכעת הם משדרים אותות מצוקה לראשי הזרוע בעזה על מצבם בבתי הכלא נוכח המיסוך הטכנולוגי.   

במקביל לכך, בשנה האחרונה חלה ירידה בהיתרים שמנפיקה ישראל לביקורי משפחות אסירים ביטחוניים בבתי הכלא בישראל. בחודש אוקטובר 2018 החליטה ועדת השרים לחקיקה לתמוך בחוק שיאסור ביקורים של הצלב האדום ושל בני משפחות אצל אסירי חמאס, נוכח סירוב חמאס לאפשר ביקור של נציגי הצלב האדום אצל שני האזרחים הישראלים המוחזקים בעזה. ההצעה אושרה בינתיים רק בקריאה טרומית, אבל מתן ההיתרים הוא במשורה. במצב הזה, מבחינת אסירי חמאס, מניעת השימוש בטלפונים הסלולריים משמעותה נתק מוחלט ממשפחותיהם.

השר ארדן טוען כי הטלפונים משמשים להעברת הוראות לפיגועים, אך הטיעון הזה אינו מדויק. הטלפונים משמשים את האסירים בעיקר לשמירת קשר עם משפחותיהם והעברת מסרים בין האסירים בבתי הכלא, לא בהכרח להוצאת פיגועים. האם על ישראל להיכנע לאסירי חמאס ולהמשיך להעלים עין מהברחת הטלפונים? בוודאי שלא. אבל כפי שטענו שוב ושוב במערכת הביטחון ובכלל זה בשירות בתי הסוהר, שאלת העיתוי היא הסוגיה שעמדה לדיון.

עכשיו ישראל נמצאת בין הפטיש לסדן. הירי הפרובוקטיבי מעזה לעבר מרכזי הערים בישראל חושף כי ידי הדרג הצבאי והמדיני כבולות. אף שראש הממשלה בנימין נתניהו קיצר את ביקורו בוושינגטון וטען כי לוחות זמנים לא ימנעו ממנו לנקוט צעדים הכרחיים כלפי חמאס, קשה להאמין שישראל ערב בחירות יכולה להרשות לעצמה להיכנס למבצע כולל בעזה.

יש לזכור כי מבצע "צוק איתן" ב-2014 נמשך 50 ימים. הוא הסתיים בעשרות הרוגים ישראלים וכ-2,200 הרוגים פלסטינים, ועם פגיעה קשה בתמיכה העולמית בישראל בשל פגיעה באזרחים פלסטינים. זו הסיבה שצה"ל, במסגרת התקיפה האווירית על יעדי חמאס כתגובה לירי הרקטה, נזהר מאוד שלא לפגוע במנהיגי חמאס ופעיליו. "בנק המטרות" שנבחר – בעיקר מתקנים, מבנים ומחסנים, העביר מסר להנהגת חמאס שניתן לעצור את הסבב עכשיו לפני מלחמה. ואכן, בתוך שעות הושגה הפסקת אש בתיווך מצרים. אבל אז שוב התברר שהזרוע הצבאית של חמאס אינה מקבלת את מרות התנועה והיא המשיכה לירות כ-30 רקטות לעבר יישובי עוטף עזה.

נדמה כי המלחמה הרביעית בעזה מאז הפיכת חמאס נבלמה לפי שעה, אבל בישראל מבינים היום יותר מתמיד שבחמאס שולטת הזרוע הצבאית. הזרוע המדינית עומדת מולה חסרת אונים, ולזה יש השלכות משמעותיות כלפי כל הסדר או הבנות בעתיד.

More from Shlomi Eldar

Recommended Articles