המצע המדיני של כחול לבן הוא ההזדמנות של העבודה ומרצ להתחזק
מפלגת כחול לבן נהנית מתמיכת ציבור עצום שמעוניין לקדם היפרדות מהפלסטינים כהשקפת עולם. הקריצה לימין הרך ואי הצגת תוכנית מדינית במצע שלה, עשויים להבריח ממנה מצביעים חזרה אל העבודה ואל מרצ.
המצע המדיני-ביטחוני העמום והכוללני של מפלגת כחול לבן שפורסם ביום רביעי [6 במארס] הוא גלגל ההצלה של מפלגות השמאל הציוני היחידות, העבודה ומרצ. מאז האיחוד בין יאיר לפיד לבין בני גנץ, איבדו שתי המפלגות הללו מכוחן הדל ממילא באופן שמסכן את קיומן. במפלגת העבודה זיהו את הפוטנציאל ופרסמו תגובה חריפה בה נאמר בין השאר: "מי שברח מפתרון שתי המדינות יקבל מדינה אחת עם רוב ערבי וסוף החזון הציוני. מפלגת העבודה היא המפלגה היחידה שמחויבת לחזון שתי מדינות לשני עמים ולשמירה על הרוב היהודי".
המפלגה החדשה כחול לבן הפכה בן לילה לגדולה ביותר בישראל, לפחות על פי הסקרים, בין השאר על חשבון מפלגות השמאל. כחול לבן הגדירה את עצמה כמפלגת מרכז עם קריצה גדולה לימין, ומלכתחילה לא היה ברור כיצד יישבו זה עם זה שר הביטחון לשעבר משה יעלון, סמן ימני מובהק יוצא הליכוד, וח"כ עופר שלח. הפתרון מבחינת גנץ-לפיד הוא עמעום מוחלט של העמדות, על מנת שלא להבריח מצביעי ימין פוטנציאלים. כך למשל לא הוזכר במצע פתרון שתי המדינות או מדינה פלסטינית.
אז מהי בעצם התכנית המדינית של כחול לבן? מתוך המצע: "ניזום ועידה אזורית יחד עם מדינות ערב השואפות ליציבות ונעמיק את תהליכי ההיפרדות מהפלסטינים. תוך שמירה בלתי מתפשרת על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל ועל חופש הפעולה של צה"ל בכל מקום. נחזק את גושי ההתיישבות. ירושלים המאוחדת היא בירת ישראל הנצחית".
האמירות הכלליות האלה נועדו לאוזניהם של ליכודניקים, שגנץ ולפיד מקווים ללכוד ברשתם. ועוד הם מבטיחים במצע: "לא תהיה התנתקות שנייה. כל החלטה מדינית היסטורית תובא להכרעת העם במשאל או תאושר בכנסת ברוב מיוחד". גם עם התחייבות כזו בוחרי הליכוד אמורים לחיות בשלום.
