דילוג לתוכן העיקרי

ההכרח לשים קץ לחוקי המערב הפרוע של הבית היהודי

הקואליציה תלויה כעת באצבעותיהם של חברי מפלגת הבית היהודי, שיש לה סדר יום ברור למנוע את חלוקת הארץ. חוקיים הזויים שנדחו בעבר על ידי הממשלה הנוכחית, מוחזרים כעת לשולחנה. ככל שתימשך התופעה הזו ייגרם נזק גובר והולך לישראל, ולכן על נתניהו להקדים את הבחירות למועד הקרוב ביותר.
Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu (L) and Prime Minister's Office Director Yoav Horowitz arrive to the weekly cabinet meeting at his office in Jerusalem December 16, 2018. Abir Sultan/Pool via REUTERS - RC115D97C030

שאלתי בכיר במערכת הביטחון, האם יש גורם ביטחוני כלשהו שהמליץ בפני הממשלה להעביר משפחות מחבלים מכפריהן לכפרים אחרים בגדה המערבית כעונש מרתיע מפני הפעלת טרור. עוד לפני שסיימתי לשאול, הוא פרץ בצחוק מרעים. "זהו רעיון הזוי, ששום גורם ביטחוני לא הציע אותו לממשלה ולא היה מעלה על דעתו", הוא השיב. "לא רק משום שאי אפשר כמעט לאכוף החלטה כזו ולהבטיח שאכן המשפחות יעברו למקום אחר וישתקעו שם, אלא שהמשפחות הללו – אם אכן יעברו – יהפכו להיות סמלי גבורה בכל יישוב פלסטיני שאליו הן יעברו. הן יזכו לכבוד מלכים וגם לסיוע כספי מיוחד. העונש הזה יהיה בדיוק ההיפך מהרתעה, הוא יגרום לחיכוך מיותר בין צה"ל לאוכלוסייה הפלסטינית. הרי אם המשפחות לא ייצאו מבתיהן מרצונן ויהיה צורך בהפעלת כוח כדי לפנותן, זה עלול להביא לפרץ אלימות. זה הדבר האחרון שצה"ל היה רוצה לראות. כנראה שלשרים זה לא כל כך משנה".

הממשלה הימנית ביותר בתולדות ישראל רואה, כיום, במפקדי צה"ל מה שראתה, קודם לכן, בבית המשפט העליון (עד ששרת המשפטים איילת שקד הצליחה להחליף חלק ניכר משופטיו בשופטים שמרנים ודתיים), ומה שהיא ממשיכה לראות בייעוץ המשפטי לממשלה (למרות שהיועץ המשפטי הנוכחי גדל על ברכי הליכוד, מונה על ידי בנימין נתניהו למזכיר הממשלה שלו ונתמך על ידי ראש הממשלה לתפקידו הנוכחי); מדובר – בעיני השרים – ב"שומרי סף" המחבלים בעבודת הממשלה ובמימוש מדיניותה, ולכן אין להם כל בעיה להתעלם מעצותיהם.

הלילה שבין ה-16 ל-17 בדצמבר היה מתוח במיוחד, משום שהקבינט התכנס לדון בהצעת החוק לשנע משפחות מחבלים אל מחוץ ליישוביהן. ישיבה מיוחדת של ועדת השרים לחקיקה נקבעה לאחר הדיון הזה כדי להעביר את החוק הזה, אם יאושר בקבינט. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הביא איתו לדיון בקבינט סוללה של בכירי לשכתו כדי להסביר לשרים כי מדובר בחוק המנוגד הן לחקיקה הישראלית והן לחקיקה הבינלאומית, וכי אם יעבירו אותו בכנסת, יהיו הם ואחרים במערכת השלטונית חשופים לתביעות בבית הדין הפלילי הבינלאומי. אבל השרים בשלהם: הם התעמתו עם ה"פקידים" המשפטיים, החליטו להתעלם מהעצות הביטחוניות והמשפטיות ותמכו בהצעת החוק. בתום הדיון הגיעו כמה מהם, טרוטי עיניים, כדי להצביע בוועדת השרים לחקיקה בעד החוק הבעייתי והחמור הזה (וביום רביעי 19 בדצמבר אושרה הצעת החוק בקריאה טרומית בכנסת).

באותו יום אישרו השרים הצעת חוק נוספת – ל"הסדרת" המאחזים הבלתי חוקיים בגדה המערבית. תזכורת: ב-25 במאי 2003 אישרה ממשלת שרון את תכנית ממשל בוש להסדר מדיני ישראלי-פלסטיני. בשלב הראשון של התכנית התחייבה ישראל לפרק את המאחזים ה"בלתי מורשים" שהוקמו בגדה המערבית מאז חודש מארס 2001 (הקמת ממשלתו של שרון). כדי לדעת בדיוק במה מדובר, הטיל שרון על טליה ששון, מפרקליטות המדינה לשעבר, להכין דו"ח על המאחזים הללו, והוא הוגש ב-2005.

התמונה שהציגה ששון הייתה תיאור חמור ביותר של מצב שבו המדינה רימתה את עצמה ונתנה יד להפרת חוק ברורה. למעלה ממאה יישובים חדשים הוקמו בתואנות שווא וללא החלטות ממשלתיות, אך זכו בסיוע ממשלתי שעצם עין מאי חוקיותם. ממשלת שרון התחייבה להסיר את המאחזים הללו, אך הדבר לא קרה.

כעת, החוק החדש מטפל באי חוקיותם של היישובים הללו על ידי הענקת חוקיות בדיעבד, במקום לפנותם. עד להסדרת חוקיותם – כך קובעת הצעת החוק – יקבלו היישובים הללו שירותים מוניציפליים מלאים מהממשלה, ויהיו חסינים מפני פינוי... המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, נזעק לישיבה והתריע בפני השרים כי מדובר בחוק בלתי חוקתי, שאיננו מתייחס כלל לשאלה האם היישוב נבנה על אדמת מדינה או על אדמה פרטית והאם רכישת הקרקע נעשתה כדין או שלא כדין, ולכן אסור להעביר אותו.

מולו עמדה שרת המשפטים שקד מהבית היהודי – הסיעה מובילת חוקי המערב הפרוע של השנים האחרונות, והסבירה כי החוק הכרחי "בגלל ביורוקרטיה ומשפטיזציה"; ואילו שר התיירות יריב לוין מהליכוד החרה-החזיק אחריה, באומרו כי "יש לפעול במלוא העוצמה כדי שחסמים יוסרו". נזרי, שמצא את עצמו בבדידות מוחלטת, עוד מלמל משהו על פגיעה בזכות הקניין (של הפלסטינים אשר על אדמותיהם הפרטיות הוקמו חלק מהמאחזים הללו), וציין כי אישור החוק "עלול להוביל להשלכות בינלאומיות, ולחשוף את ישראל לסיכונים משמעותיים בהיבט זה". אבל איש כבר לא היה מוכן להאזין לו.

יומיים אחר כך, קיבל שר החקלאות אורי אריאל (הבית היהודי), על דעת עצמו, החלטה שלפיה יופסק כליל ייצוא הירקות והפירות מהרשות הפלסטינית לישראל. יש להחלטה הזו השלכה ישירה על כלכלת הפלסטינים, משום שמדובר בהפסד של כמיליון שקלים ביום (שלא לדבר על ייקור מיידי של מוצרים אלה בשווקים בישראל כתוצאה מהמחסור שייגרם). גורמי הביטחון מיהרו להתריע שההחלטה תתרום לאי היציבות בשטח ותפגע במשפחות פלסטיניות רבות, אבל השר בשלו: הוא קיבל את ההחלטה כפעולת תגמול על כך שהפלסטינים הפסיקו את ייבוא הטלאים מישראל.

הקואליציה תלויה באצבעותיהם של שמונה חברי מפלגת הבית היהודי, שיש לה סדר יום ברור למנוע את חלוקת הארץ. התחרות בינם לבין חברי סיעת הליכוד אפיינה את כל שנות כהונת ממשלת נתניהו הנוכחית, אבל מאז עזיבת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן את הקואליציה גבר מאוד כוחה של סיעתו של נפתלי בנט. חוקיים הזויים שנדחו בעבר הלא רחוק על ידי הממשלה הנוכחית, מוחזרים כעת לשולחנה וזוכים בתמיכת אלה שהתנגדו להם אך זה לא מכבר.

ככל שתימשך התופעה הזו – גם אם בג"ץ יקבע כי חלק מהצעות האלה הן בלתי חוקתיות – ייגרם נזק גובר והולך לישראל. נתניהו עצמו מבין לאיזו בעיה נקלע. הוא עדיין יכול להוכיח כי הוא פטריוט ישראלי ולהקדים את הבחירות למועד הקרוב ביותר. ההחלטה המתחייבת על קיצור ימיה של ממשלתו נמצאת בידיו.

More from Yossi Beilin

Recommended Articles