להשתיק את משפחת רבין

ביום הזיכרון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין שחל השבוע [21 באוקטובר], קיבלנו עדות נוספת להכחשה של חלקים נרחבים בימין באשר להסתה שקדמה לרצח; ועוד יותר מכך, לניסיון להדוף כל ביקורת לתהליך המסוכן שמוביל הימין את ישראל תחת שלטון נתניהו.

את השיא רשם ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), שהיה הראשון לפתוח בקמפיין לאסור על משפחת רבין לשאת נאומים בטקס האזכרה הממלכתי להירצחו, בעקבות הנאום החריף שנשאה נועה רוטמן, נכדתו של רבין. רוטמן הטיחה בנתניהו ובשריו כי דבר לא נלמד, ואמרה כי קריאות ה"בגידה" התרחבו ומוצמדות לכל מי שמבקר את מדיניות הימין ולנתניהו. "אל תדקלמו כאן שרבין לא היה בוגד", היא אמרה, "ביקורת בישראל נחשבת לבגידה. אם לא תחדלו ממסע השיסוי והעמקת המחנאות בינינו וההשתלחות, ישוב להישפך כאן דם".

מוקדם יותר תקף נכדו של רבין, יונתן בן ארצי, את ראש הממשלה ישירות. בטקס הדלקת נר זיכרון בבית הנשיא אימץ הנכד את הביטוי המלגלג שהמציא נתניהו כדי לתקוף את מבקריו, והזהיר: "ההוא שמקטלג חמוצים יביא לחורבן הבית".

וכך צייץ ח"כ סמוטריץ' בטוויטר: "למרבה הצער לא מעט אנשים נרצחים במדינת ישראל ולאף אחד מהם אין יום זיכרון ממלכתי... משפחת רבין הפרטית לא שונה משום משפחת קורבן אחרת, ואין לה שום רלוונטיות ליום הזיכרון ולטקסים הממלכתיים". סמוטריץ' הוסיף שאם יש להם עניין לתקוף, אין לו בעיה שיארגנו לעצמם טקסים אלטרנטיביים ויאמרו את מה שהם רוצים, לעצמם.

אם סמוטריץ' היה מבטא רק את דעתו האישית, אולי אפשר היה לבטל אותה כדברי שטות חסרי רגישות. אבל סמוטריץ' מבטא את דעתם של רבים בימין המתנחלי. בעצם גם היום, 23 שנים אחרי הרצח, הימין לא חזר בו מהכינוי "בוגד" שהדביק לרבין. גם היום, כל מי שמביע עמדה נגד הימין ונגד מדיניות ההתנחלות של ישראל, מודבק על מצחו אות קלון, והוא מוצג כשמאלן הזוי במקרה הטוב או כמשת"פ ובוגד במקרה הרע. העיקר שישתוק.

השבוע, שיח ההכחשה שהתנהל בימין עסק בעבר ובהווה והתעמק בשאלה האם רבין בגד. את השיח הובילו שרים וחברי כנסת, והצטרפה אליהם בחדווה גם התקשורת הימנית – למשל ערוץ 7, כלי התקשורת של המתנחלים. אחד מאנשיו, איתמר סג"ל, מוסמך לרבנות וסרן במיל', כתב שרבין לא היה בוגד משום שצריך לשופטו על סך כל מעשיו, אבל "ארץ ישראל בהחלט נבגדה. היא נמכרה תמורת נזיד עדשים". את מאמרו הוא סיים באיחולי "נוח בשלום, אך את אוסלו וגרורותיו יש לקבור קבורת חמור".

הרוח והגיבוי מגיעים, כך נדמה, מהנהגת הימין. שרת המשפטים איילת שקד, חברת מפלגתו של סמוטריץ', ניסתה להמעיט בעוצמת ההסתה שהובילה לרצח ואמרה כי ההסתה אינה נחלתה של קבוצה אחת וכי השיח האלים בא מכאן ומכאן. בתגובה השיבה לה ח"כ שלי יחימוביץ' מעל בימת הכנסת: "מתי אחז מישהו בשמאל בנשק ורצח?".

גם שרת התרבות מירי רגב (הליכוד) טענה כי כלל לא הייתה הסתה מימין לפני רצח רבין, ואת הרצח עצמו הגדירה "אירוע קשה". לדברי רגב, השמאל הוא זה שמסית היום נגד הימין ואדיש להתקפות הפרועות נגדו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר מעולם לא התנצל על השתתפותו בהפגנות שבהן נשאו תמונות של רבין במדי אס.אס ומפגינים נשאו ארון קבורה, תקף את נכדתו של רבין: "הייתי מצפה שתגני באותו להט את מי שמכנה אותי בוגד. למשל, מי שאמר רק לאחרונה שנתניהו בוגד בעם שאותו הוא צריך לשרת". נתניהו התכוון לאמירתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק [ספטמבר 2018] כי נתניהו "בוגד בעם''. אבל נתניהו לא עשה אבחנה בין האשמת בגידה באמון לבין קריאה להרוג את הבוגד בעמו שלוותה בקריאות "בדם ואש את רבין נגרש".

אם חילופי ההאשמות האחרונים בין הימין לשמאל היו מתמקדים רק באירועים שהובילו לרצח ובשאלה האם נלמדו הלקחים, אפשר היה לטעון כי זו דרכה של פוליטיקה. אבל ההאשמות האלו מעידות על ניסיונות ההשתקה וסתימת הפיות שהפכו חלק אינטגרלי במציאות חייהם של הישראלים בעידן שלטון נתניהו.

יותר משלושה מיליון ישראלים נולדו אחרי רצח רבין. חלקם שירתו ועודם משרתים בצה"ל בתוך נרטיב מתקבע כי אין סיכוי לשלום. הם אינם מתעסקים בהסתה הפרועה שקדמה לרצח, בעובדה שישראל הוסטה מנתיבה לדרך אחרת. זה לא בלתי סביר שהדור הצעיר גדל ומתחנך לתוך המסרים שסמוטריץ', שקד ורגב רוצים שיספגו.

שוחחתי השבוע עם נערה שצפויה להתגייס בעוד כחודשיים לצה"ל. היא סיפרה שבתיכון שבו למדה במרכז הארץ, בשכונה של בני המעמד הבינוני-גבוה, לא מלמדים דבר על הסכמי אוסלו. "מה זה?", היא שאלה ולא ידעתי מה להשיב לה.