האוניברסיטה העברית קוראת תיגר על גירוש פעילי חרם

חשיבות החלטתו של רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה, להצטרף למאבקה של לארה אל-קאסם נגד מניעת כניסתה לישראל, נעוצה לא רק בצורך להגן על סטודנטית של האוניברסיטה. יש בה גם התייצבות של המוסד האקדמי הוותיק במדינה, שהוקם לפני יותר ממאה שנה, נגד מדיניות הממשלה הנתפסת על ידי ראשי האוניברסיטה כנוגדת זכויות אדם בסיסיות ובראשן חופש הביטוי.

אל-קאסם הייתה פעילה בארגון המיישם את דוקטרינת החרם של BDS ואשר פעל להחרמת מרצים ישראלים באוניברסיטה בפלורידה. למרות פעילותה זו, היא הגיעה לפני כשנה [2017] לביקור בישראל, ובעקבותיו נרשמה ללימודים בתכנית לתואר שני בינלאומי בזכויות אדם וצדק מעבר בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. היא קיבלה אשרת לימודים בקונסוליה הישראלית במיאמי, אך עם נחיתתה בארץ היא נחקרה על ידי נציגי משרד הפנים ונציגי המשרד לעניינים אסטרטגים, ואשרת השהייה שלה בוטלה.

ההחלטה לבטל את אשרת השהייה התבססה על חוק הכניסה לישראל שתוקן ב-2017 ולפיו לא תינתן אשרת שהייה למי שקרא לחרם על ישראל או השתתף בחרם כזה. התיקון לחוק מכוון בעיקר נגד תומכי ה-BDS. אל-קאסם פתחה במאבק משפטי לביטול ההחלטה, אך בית המשפט המחוזי קבע [12 באוקטובר] כי זו עומדת בתנאים שקבע החוק למניעת כניסה לישראל.

אל-קאסם לא ויתרה וערערה, ובג"ץ דן בסוגיה בהרכב של שלושה שופטים. ב-18 באוקטובר קיבל בג"ץ את ערעורה של אל-קאסם ופסק כי היא רשאית להיכנס לישראל. השופט ניל הנדל כתב בפסק הדין כי העובדה שאל-קאסם מבקשת ללמוד בירושלים באוניברסיטה העברית אינה עולה בקנה אחד עם הטענה שהיא פעילת חרם סמויה. השופטת ענת ברון כתבה, כי מאחר שאין במעשיה של אל-קאסם עילה מספקת לאסור את כניסתה לישראל, הרי שנוצר הרושם שהחלטת שלילת האשרה התקבלה בשל הדעות הפוליטיות שלה. "מדובר בצעד קיצוני ומסוכן, העלול להוביל להתפוררותם של עמודי התווך שעליהם בנויה הדמוקרטיה בישראל,'' ציינה ברון. בנוסף, שלושת השופטים הסכימו עם עמדת האוניברסיטה העברית, שהובעה בדיון, כי שלילת האשרה פוגעת קשה במאבק בחרם.

קביעתו של בג"ץ כי אין במעשיה של אל-קאסם עילה מספקת לאסור את כניסתה לישראל נעוצה כנראה בלשון ההוראות שקבע המשרד לעניינים אסטרטגיים ליישום החוק. לאל-מוניטור נודע כי מגבלות אלה ליישום החוק, ובאופן ספציפי הקביעה כי ייושם כלפי ''אנשים הנוקטים בפעילות ממשית, עקבית ורציפה לקידום חרמות'', התקבלו לאחר שתי פגישות שערכו נציגי האוניברסיטה העברית עם השר לעניינים אסטרטגיים גלעד ארדן וצוות משרדו. את הפגישות הללו יזמו הנהלת האוניברסיטה ופרופ' מדינה חודשים רבים לפני פרשיית אל-קאסם, כחלק ממדיניות אקטיבית של האוניברסיטה למעורבות בענייני המדינה בנושאים עקרוניים ובכלל, כפי שפרופ' מדינה מטיף לסטודנטים שלו. 

פרופ' מדינה נחשב לאחד מהמומחים הגדולים בישראל בענייני זכויות אדם. הוא היה מועמד לבית המשפט העליון [2014] וזכה, בין השאר, בתואר אביר איכות השלטון לשנת 2015 בזכות פעילותו הציבורית למען זכויות אדם ונגד שחיתות במגזר הציבורי.

בשיחה עם אל-מוניטור אומר פרופ' מדינה, כי גירוש מישראל של מי שמיוחסת לו תמיכה בחרם עלול להביא את עמיתיו להחרים את ישראל כאקט של הזדהות עם המוחרם ולאו דווקא כי הם אכן תומכים בחרם. עוד הוא מוסיף, כי בחודשים האחרונים ובעקבות פרשיית אל-קאסם גופים אקדמאים בינלאומיים הביעו בפני האוניברסיטה העברית דאגה רבה ממדיניות הממשלה המשתקפת באיסור הכניסה לפעילי חרם. לדבריו, הוא באופן אישי תומך בכניסה לישראל של פעילי חרם, "וכאן הייתי מתווכח איתם ומראה להם את הצד השני. אבל בתפקידי כרקטור אני פועל מתוך אינטרס ציבורי ולאומי ומכורח הידיעה כי גירושה (של אל-קאסם) היה פוגע קשות במאבק בחרם האקדמי על ישראל".

בעמדה הזו מצדדים גם שניים מהתומכים הבולטים ביותר של ישראל בארה"ב ובעולם בכלל: אייב פוקסמן, שהיה מנהל הליגה נגד השמצה; ועוה"ד אלן דרשוביץ המרצה באוניברסיטת הרווארד.

בכנס חירום של המרצים הבכירים באוניברסיטה עלה מקרה אחר של פגיעה אקדמית, כאשר ארכיאולוגית אזרחית איטליה בשם ברברה בולוגני, העובדת כחוקרת באוניברסיטה העברית, עוכבה עת יצאה מישראל לפני כשבועיים [אוקטובר 2018] לכנס בחו"ל והמחשב הנייד שלה הוחרם. באוניברסיטה אומרים לאל-מוניטור, כי מקרים כגון אלה פוגעים בחופש האקדמי ומסייעים למבקרי ישראל בעולם.

אבל יש גם מי שהתנגד למהלך של פרופ' מדינה והאוניברסיטה. בכנס הובע חשש כי עמדת אוניברסיטה תוביל להחרפת הביקורת עליה מצד הממשלה, כמו זו של שר החינוך נפתלי בנט שאמר לאחרונה בישיבת ממשלה "שברנו את קרטל האוניברסיטאות" [14 באוקטובר] בהקשר של שפל במספר הסטודנטים הלומדים בהן.    

האוניברסיטה העברית אמנם לא זכתה למענה כשקראה לאוניברסיטאות האחרות להצטרף אליה ולתמוך בה במאבק בסטודנטית אל-קאסם, אבל נראה כי בשנים האחרונות מתגברת המגמה של רשויות ציבוריות לצאת למאבקים עקרוניים נגד מדיניות הממשלה. למשל, עתירתן לבג"ץ של עיריות כמו ראשון לציון והרצליה נגד חוק המרכולים. ביום ראשון [21 באוקטובר] אמר ראש עיריית תל אביב רון חולדאי בראיון רדיו כי על העיריות בישראל להיאבק בחוק הנאמנות שיזמה שרת התרבות מירי רגב. חולדאי כינה את רגב "שרת הצנזורה", והדגיש: "נעמוד כחומה בצורה כנגד כל מי שיפגע בחופש הביטוי".