האם ניתן לכפות על הבדואים להנהיג שחייה מעורבת?
סכנת סגירה מאיימת על בריכת השחייה הראשונה והיחידה בעיר רהט בעקבות הנהגתן של שעות שחייה נפרדות לגברים ולנשים. איסמאן, פעילה קהילתית בעיר, אומרת לאל-מוניטור: אין לכפות על הבדואים כללים שפוגעים בציבור הנשים.
הדמוקרטיות המערביות הליברליות מתקשות להתמודד עם כללים ומנהגים של קהילות שמרניות. כך למשל בצרפת בסוגיית הרעלה והבורקיני, בארה"ב בעניין ההפלות ואף בישראל שבה כמה קהילות דתיות-חרדיות. הפער בין שמרנים לליברלים מתבטא בישראל גם במגזר הערבי, שהוא בעל מאפיינים שמרניים.
לפני כחודש וחצי [אוגוסט 2018] נחנכה בעיר הבדואית רהט בריכת שחייה ראשונה במגזר הבדואי ושלישית במגזר הערבי-ישראלי כולו. רהט היא העיר הגדולה ביותר של הקהילה הבדואית בישראל ובה כ-65 אלף תושבים (נכון ל-2016) ועוד עשרות אלפים ביישובים בדואים בסביבה. הבדואים הם מוסלמים, אך חיים לרוב בנפרד מערבים אחרים בישראל. הקהילה שמרנית מאוד בכל הקשור לזכויות נשים, כאשר הפוליגמיה נחשבת בה תופעה נפוצה אף שהדבר נוגד את החוק הישראלי.
הבריכה ברהט הוקמה בין השאר לאחר שבבריכות ביישובים יהודיים קיימו שעות רחצה נפרדות ליהודים ולבדואים, או שלא אפשרו כלל את כניסת הבדואים. במקרה אחר נשמעו טענות על התנהגותם הבוטה של צעירים בדואים כלפי נשים וילדות בעת בילוי בבריכה ביישוב יהודי.
פארס אל הוזייל, תושב רהט, מצדיק את ההפרדה בשעות רחצה בין יהודים לבדואים. "בבריכות ביישובים יהודים יש נשים בלבוש מינימלי", הוא אמר לאל-מוניטור. "זה לא לפי המסורת שלנו, זה לא לפי הדת שלנו".
