מה עומד מאחורי ההימור הפוליטי של לפיד בתמיכה בחוג הגיוס?
בחודשים האחרונים רואה יאיר לפיד כיצד המנדטים בורחים ממנו, ובכל זאת הוא בחר לקחת הימור ולחשוף עצמו לנטישת מצביעים מקרב האלקטורט הטבעי שלו. זו לא הייתה החלטה פשוטה, אבל לפיד מודל 2018 הוא פוליטיקאי פרגמטי וריאלי.
מוקדם עדיין לדעת, האם ההחלטה של יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד לתמוך בחוק הגיוס של הקואליציה [2 ביולי] תתברר כהימור פוליטי מוצלח בטווח הארוך. מה שכן ניתן לומר הוא שבטווח הקצר לפיד לא ניזוק מהאשמותיהן של מפלגות האופוזיציה כי הציל את ממשלת נתניהו ונכנע לחרדים, כשוויתר על הדגל הכי מרכזי באג'נדה שלו: גיוס חרדים לצה"ל.
חוק הגיוס שהביא שר הביטחון אביגדור ליברמן וזכה לתמיכת הצבא כולל הרמטכ"ל גדי איזנקוט, אושר בקריאה ראשונה בכנסת בזכות קולותיה של יש עתיד – מפלגת אופוזיציה לוחמנית בדרך כלל. בסיפור הזה לפיד הלך עם ליברמן בטענה שמדובר בחוק טוב, המושתת על החוק שיש עתיד הציגה בעבר. מתנגדיו טענו כי החוק נעדר סנקציות פליליות ויעדי גיוס משמעותיים של חרדים. החרדים עצמם התנגדו לחוק כלפי חוץ, אך מאחורי הקלעים פעלו למענו מכיוון שהבינו שטוב מזה לא יקבלו, ואם המתווה הנוכחי יקרוס הם יאלצו להתגייס.
לפיד ויתר חברי סיעתו עמדו בשבוע האחרון תחת מתקפות בלתי פוסקות, בעיקר מצד המחנה הציוני שהציג אותו כקומבינטור פוליטי אשר בגד בערכיו ומנע את הפלת הממשלה. יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי הוביל קמפיין נגד לפיד שהציף את הרשתות החברתיות בימים שקדמו להצבעה על חוק הגיוס. הוא האשים את לפיד בכניעה "לקומבינות פוליטיות עם ליברמן והחרדים", בהתקרנפות ובהפקרת מחנהו כדי להציל את ממשלת הכישלון של נתניהו.
