מדוע סינוואר מתרברב על הקשר עם איראן?

מנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר, התראיין בשבוע שעבר לרשת אל-ג'זירה ולערוץ אל-מיאדין הלבנוני המזוהה עם חיזבאללה [21 במאי], והתפאר בהישגי תנועתו בעקבות הפגנות הגדר ו"צעדת השיבה". סינוואר גם איים, כי אם תידרש חמאס לסבב מלחמה נוסף עם ישראל אזי גדודי עז א-דין אל-קסאם הכינו מספר הפתעות ל"אויב הציוני". כדי להכניס תוכן להצהרתו הלוחמנית, סינוואר סיפר כי איראן ציידה את חמאס בנשק, בממון רב ובידע טכנולוגי מתקדם שהביא לשיפור ניכר ביכולותיה הצבאיות. הוא התרברב כי הקשר עם איראן כיום הוא הדוק יותר מאי פעם וכי מתקיים קשר רצוף ויומיומי עם חיזבאללה ועם טהרן.

חשיפת הקשר ההדוק של חמאס עם איראן דווקא כעת היא מפתיעה מאוד. ראשית, חמאס מעוניין לשכנע את מצרים להרחיב את ההקלות על המצור בעזה. מנהיגי התנועה מתפארים שאחד מהישגיהם הגדולים בעקבות אירועי הגדר הוא פתיחת מעבר רפיח במהלך חודש הרמדאן ואולי גם אחריו. הצהרה על נשק איראני הזורם לעזה (כנראה דרך מצרים כי אין דרך אחרת) זה בדיוק מה שהמצרים לא היו רוצים לשמוע כעת מפי מנהיגי התנועה בעזה המתחננים להקלות. 

שנית, מנהיגי חמאס וסינוואר בראשם לא אמרו נואש מהאפשרות להגיע להסכם פיוס עם הפת"ח ועם אבו מאזן. ראש הלשכה המדינית, איסמעיל הנייה, סימן את הפיוס בעדיפות עליונה כשהכריז בשבוע שעבר [18 במאי] על ניצחונה כביכול של תנועתו בעקבות אירועי הגדר. הנייה הצהיר כי הפיוס עם הרשות חשוב לתנועתו וכי היא מוכנה לעשות הרבה למען השגתו. מנגד, "איראן" ו"זרוע צבאית חמאסית חזקה מאי פעם" – הם בדיוק מה שאבו מאזן חושש ממנו, ומה שמונע ממנו להתקדם לפיוס עם חמאס.

מקור ביטחוני ברשות הפלסטינית אומר לאל-מוניטור, כי הצהרותיו של סינוואר אינן משקפות את המציאות וכי הן נאמרו לצרכים פוליטיים פנים פלסטיניים. זאת כדי להוריד ממנו את הביקורת שהושמעה בעזה, על כך שחמאס שיגר אזרחים להיהרג ולהיפצע על הגדר במקום לשגר את הזרוע הצבאית למשימות להסרת הסגר. זו אגב גם הסיבה לכך שבכיר התנועה, סלאח אל-ברדוויל, הזדרז להודות באופן מפתיע ש-50 מהרוגי הגדר מתוך 62 היו אנשי הארגון. אמירתו של אל-ברדוויל פגעה בסיקור הבינלאומי של "הפגנה אזרחית לא אלימה שנענתה בתגובה ישראלית לא פרופורציונלית", אבל הצליחה להסיר מעט מהביקורת בעזה שנשמעה על תנועתו.

איראן, טוען המקור, אינה מזרימה כסף רב לעזה ובוודאי שאינה יכולה להעביר נשק מורכב ומשוכלל דרך מצרים לעזה. הסיבה לכך אינה רק הקשיים לוגיסטיים של הברחה דרך מנהרות רפיח שרובן אם לא כולן נאטמו על ידי מצרים, אלא גם כתוצאה מסדר עדיפויות שונה של איראן. זו רואה אמנם בחמאס בעלת ברית, אבל כזו המוגבלת ביכולותיה.

"אם סינוואר מתרברב על ממון רב המוזרם מאיראן, היכן הוא?", תוהה המקור, "איך ניתן להסביר זאת נוכח המצב הכלכלי החמור אליו עזה הגיעה בחודשים האחרונים? הרי זה מה שהוביל את מנהיגי התנועה לשגר מסרי פיוס לישראל והצעות להודנה ארוכת טווח".

ישראל בוחנת בימים אלה שתי הצעות להודנה שהועברו על ידי מצרים ועל ידי קטאר. על פי דיווח בערוץ 10, ישראל דורשת הפסקה מוחלטת של ירי הרקטות, הפסקה מוחלטת של חפירת מנהרות, שמירה על הפרימטר הביטחוני ופתרון לסוגיית השבויים והנעדרים. בתמורה ישראל תאפשר הקלה משמעותית במעברים. 

דבריו של סינוואר על כוחה הרב של עז א-דין אל-קסאם נועדו, כך נדמה, (גם) להעביר מסר לישראל, שאם לא תיענה בחיוב להצעות ההודנה סבב המלחמה הבא עמה עלול להיות אלים יותר מ"צוק איתן" [2014]. מבחינתו, קיימת דרך יחידה להסביר התעצמות לכאורה של הזרוע הצבאית אחרי כישלון פרויקט המנהרות, והיא הטענה כי איראן מגבה את חמאס. כל טיעון אחר יישמע לא אמין ולא הגיוני. אולם סינוואר לא לקח בחשבון שעצם העלאת שמה של איראן מסכלת כל הסכם אפשרי עם ישראל.

יחד עם זאת, אומר המקור הפלסטיני, לא ניתן לבטל לחלוטין את הקשר בין איראן לחמאס, ומוסיף כי "יש להעמידו בפרופורציה". לדבריו, שיתוף פעולה יומיומי אכן מתקיים בין חמאס לחיזבאללה הודות להתבססותו בביירות של סלאח אל-ערורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, ומאמציו לפייס את טהרן אחרי המשבר עם ח'אלד משעל. מבחינת איראן, חיזוק חמאס בלבנון ובסוריה הוא הרבה יותר משמעותי מאשר חימוש עז א-דין אל-קסאם ברצועה למאבק שלא יכול לשנות את כללי המשחק עם ישראל או להביא להכרעה כלשהי, כשהמצב ברצועה הוא על סף קריסה.

שניים מאנשי חמאס ברצועה דחו את פניית אל-מוניטור להתראיין על קשרי חמאס-טהרן. לטענתם הם אינם מוכנים לסתור את דבריו של סינוואר, וציינו שתנועתם רואה באיראן ידידה קרובה של העם הפלסטיני במאבקו בכיבוש.

לעומתם, עיתונאי בעזה המזוהה עם חמאס הסכים לשוחח עם אל-מוניטור ואמר כי יחסי חמאס-איראן אמנם התחממו בשנה האחרונה אך לא שבו להיות כבעבר. לדבריו, בתוך תנועת חמאס מתקיים ויכוח ער על העלות והתועלת של היחסים עם טהרן, וכי דווקא סינוואר הוא זה שדוחף להעדיף את הערוץ המצרי מכיוון שהוא ורק הוא יכול לדעתו להקל על המצב ברצועה בכלל ועל מצבה של חמאס בפרט.