פסקת ההתגברות: הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה הישראלית מאז 1948
לא חברי הכנסת קבעו את זכויות האדם בישראל אלא פסיקות בית המשפט העליון. אם הכנסת תאיים על הזכויות הללו באמצעות "פסקת ההתגברות", לא יהיה שום גורם במערכת השלטון אשר יגן על חירויות המיעוטים במדינת ישראל.
ביום ראשון האחרון [6 במאי] קיבלה ועדת השרים לענייני חקיקה בישראל החלטה פה אחד לחוקק את "פסקת ההתגברות"; אם תהפוך לחוק – תהיה זו הפגיעה הגדולה ביותר בדמוקרטיה הישראלית ב-70 שנות קיומה.
השרים מכל מפלגות הקואליציה דחו את בקשתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לדחות את הצבעתם למועד אחר, ואישרו את הגרסה החמורה ביותר לפיה ניתן יהיה לאיין את החלטת בית המשפט הגבוה לצדק באמצעות הצבעתם של 61 מתוך 120 חברי הכנסת. אם יתקבל החוק, לא תהיה יותר משמעות לשום החלטה של בית המשפט לפיה חוק מסוים איננו חוקתי משום שהוא פוגע באופן בלתי מידתי בזכויות הפרט, שכן לכנסת תהיה הסמכות לחוקק חוקים פוגעניים בידיעה מראש שאין בכוחו של בג"ץ לבטלם.
"פסקת ההתגברות" היא תוספת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו משנת 1992, והיא זו האמורה לאפשר לכנסת לבטל את החלטות בג"ץ. משמעות הדבר היא אפשרות לפגוע פגיעה קשה בזכויות המיעוטים במדינת ישראל, וכשמדברים על מיעוטים בישראל אין מדובר באיטרי יד ימינם או בג'ינג'ים, אלא בערבים. ממש כמו שהחוק המאפשר, לראשונה בהיסטוריה הישראלית, להדיח מהכנסת חבר כנסת מכהן ברוב של 90 חברי כנסת, מכוון ומופעל כנגד פרלמנטרים ערבים, למרות שבלשון החוק אין שום אזכור לערבים.
