כפי שטוענים מדקלמי דף המסרים של לשכת ראש הממשלה, כל עוד לא הוגש נגדו כתב אישום ולא הוכחה אשמתו, בנימין נתניהו נהנה מחזקת החפות. אכן, צריך להמתין להחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, אם לתרגם לכתב אישום את קביעתה של המשטרה שנתניהו נטל שוחד. אך גם אם ד"ר מנדלבליט יחליט להשליך את תיקי המשטרה לאשפה, הוא לא יוכל לסלק את הריח הרע שעולה מהם. הסירחון יישאר גם אם בית המשפט יקבל את גרסתו של נתניהו שאספקה שוטפת מאנשי עסקים של שמפניה, תכשיטים וסיגרים בשווי של מיליון שקל, היא "מתנות מחברים".

תיקי 1000 (המתנות מאנשי עסקים) ו-2000 (השיחות עם מו״ל ידיעות אחרונות, ארנון מוזס), כמו גם פרשת בזק המכונה תיק 4000, חושפים פרק מרכזי בתוכנית של מנהיג הליכוד להשתלט על ערוצי התקשורת, התרבות והמדע בישראל. המתנות הגדולות באמת שנתניהו דרש מאנשי העסקים, ומקצתן אף הצליח לקבל, הן ערוצים לתודעתו של ציבור הבוחרים. עשן הסיגרים ואדי האלכוהול מטשטשים קנוניה להעלות באש את עמודי התווך של הדמוקרטיה הישראלית - חופש המידע והביטוי, תקשורת עצמאית ועיתונות לוחמת.

נניח שאכן, כפי שטוען נתניהו, המתנות שהעריף עליו ארנון מילצ'ן הן תשורות שאנשים נוהגים להעניק לחבריהם. נישאר עם מסקנות חוקרי המשטרה שראש הממשלה פעל כדי לקדם את כניסתו של החבר מילצ'ן כבעל מניות באיחוד של שתי זכייניות ערוץ 2, רשת וקשת. הכנסת חבר לערוץ תקשורת מרכזי משפרת את הסיכוי להכניס עוד כמה חברים לכנסת.