ועדת האתיקה איבדה רלוונטיות מול התקשורת החדשה

הסרטון שתיעד את ח"כ אורן חזן (הליכוד) מאגף את ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת) בקומת התקשורת בכנסת, ומונע ממנו להתראיין באמצעות כינויי גנאי בוטים ותנועות גוף מבזות, הבעיר לפני כעשרה ימים את הרשתות החברתיות [22 בינואר]. במשך למעלה מחמש דקות – המון זמן במונחים טלוויזיוניים, השתלט חזן על השידור כשהוא מגדף את זחאלקה: טרוריסט, כלומניק, עבריין, סמרטוט רצפה, נעיף אותך מפה, דם יהודים על ידך, ירושלים שלנו ותמיד תישאר שלנו, במקרה הטוב ניתן לכם לקושש עשבים... לאנשי משמר הכנסת שניסו להרחיקו הוא אמר: מה אתם שומרים עליו?  

התיעוד הזה הוא אחד הקשים שנראו בכנסת. מה שברור הוא שחזן תכנן היטב את הפרובוקציה, ומבחינתו זו הייתה הצלחה מסחררת. לא רק שמנע מזחאלקה להתראיין, הוא זכה לזמן אוויר יקר בכל ערוצי הטלוויזיה ביום בו נאם בכנסת סגן הנשיא האמריקאי מייק פנס. חזן לא הסתפק בכך, והעלה את הסרטון אל עמוד הפייסבוק שלו, בו יש למעלה מ-110,000 עוקבים.

בדיעבד מופע האימים הזה של חזן היה אחד יותר מדי, והוביל את ועדת האתיקה של הכנסת לגזור עליו ביום רביעי האחרון [31 בינואר] עונש חמור ביותר בו השתמשה הכנסת במקרים ספורים עד עכשיו: הרחקה של חצי שנה מדיונים במליאה ובוועדות, ובנוסף גם שלילת שכר למשך שבוע. העונש הכבד והחריג ביטא ניסיון של הוועדה להתמודד עם חבר כנסת שהפך את בית המחוקקים לתוכנית ריאליטי תוך שבירת כל הקודים והגבולות המקובלים. כך למשל, בדצמבר [2017] עלה חזן לאוטובוס בו ישבו משפחות אסירים ביטחוניים מעזה, וגידף אותן במילים כמו "חלאות" ו"כלבים".

פרובוקטורים בכנסת היו תמיד, בתקופות ממלכתיות יותר ובוודאי בכנסת הנוכחית המספקת מהומות וקטטות על בסיס שבועי, אבל אין ספק שחזן הוא רב אמן בתחום.

הצעיר בן ה-37, שבתחילת דרכו בכנסת ב-2015 היה דמות אנונימית לחלוטין, בעל חשבון טוויטר מצומצם עם מאות בודדות של עוקבים, הפך לאימפריית רשת. חשבון הטוויטר שלו מונה מעל ל-80,000 עוקבים, ובולטים בו כמו גם בפייסבוק תכנים פרובוקטיביים לאומנים נגד ערביי ישראל והפלסטינים. מבחינת חזן כל האמצעים לשיווק כשרים, כולל התפרצות אל השטיח האדום וכפיית תמונת סלפי עם נשיא ארה"ב טראמפ בעת ביקורו בישראל [מאי 2017]. שום דבר אינו מביך או מוגזם מדי בשבילו, גם לא השתתפות בתוכנית ריאליטי להורדה במשקל. בנאומו האחרון בכנסת לפני כניסת הרחקתו לתוקף, הוא עוד הספיק לכנות את יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין "סטאלין", וכמובן לקדם זאת ברשתות החברתיות.

לא רק חזן נענש השבוע על ידי ועדת האתיקה. גם חברות הכנסת סתיו שפיר ומיכל בירן ממפלגת העבודה הורחקו מהמליאה, כל אחת לשבוע. שפיר נענשה על כך שכינתה את ח"כ מיקי זוהר מהליכוד "מושחת", ובירן על כל שהטיחה בחזן את כינוי הגנאי "סרסור".

עונשי ועדת האתיקה עשו כותרות גם משום שהח"כים עצמם מינפו אותם לטובת עוד לייקים ונראות ברשת. כך שספק רב אם יש בכוחם של העונשים להשפיע ולצמצם את תופעת הפרובוקציות.

בראיון לגלי צה"ל [1 בפברואר] טען יו"ר ועדת האתיקה ח"כ יצחק ועקנין (ש"ס), כי שפיר הגיעה לוועדת הכספים מצוידת בצלם בכוונה לתעד את הפרובוקציה שיזמה מול ח"כ זוהר, שכלל לא היה באינטראקציה איתה. שפיר ערערה על העונש הבלתי סביר וטענה בפוסט מפורט כי הוא פוגע בייצוג הציבור בכנסת. גם שפיר בת ה-33 היא דמות פופולרית ברשת, ואחרי דף הפייסבוק שלה עוקבים כ-110,000 אנשים.

ח"כ ועקנין הוסיף ואמר בראיון לגלי צה"ל, כי הוא מתכוון להשתמש יותר ויותר בכלי שלילת השכר – זו לדעתו הדרך האפקטיבית ביותר לעצור את ההתדרדרות בשיח. לדבריו קיים חשש שהפרובוקציות יתגלגלו בעתיד הלא רחוק לתגרות ידיים. ועקנין גם אמר על חזן, כי בכל 22 שנותיו בכנסת לא נחשף להתבטאויות קשות כל כך.

חזן מצדו האשים את ועדת האתיקה שהיא תומכת בטרור ופתח בקרב ברשתות החברתיות נגד ועקנין. מבחינתו, הוא שוב יצא כשידו על העליונה. ח"כ ועקנין נשמע כמי שמנהל קרב אבוד מול התקשורת החדשה, שהפכה את השיח הפוליטי לפרוע וגס. הח"כים, בעיקר הצעירים, מבינים שהדרך לפרוץ את מחסום האנונימיות היא פרובוקציות מתועדות. הם יודעים שעורכי תכניות האקטואליה צדים את האייטמים לא פעם באמצעות סריקת חשבונות הטוויטר והפייסבוק של הפוליטיקאים, אשר החליפו את ההודעות לעיתונות המסורתיות.

גם ח"כים מבוגרים יותר כבר מבינים את כוחה של הרשת. כך למשל חברי הכנסת הערבים הוצאו מהמליאה על ידי סדרנים בעת נאומו של פנס לאחר שהניפו שלטים עם הכיתוב "ירושלים בירת פלסטין". את הפרובוקציה הזאת הם תכננו יומיים קודם במטרה לתעד בסרטון, שיהפוך לוויראלי בכל העולם, את הרחקתם מהמליאה על ידי סדרנים. וכך אכן היה.

בחזרה לחזן. הוא אמנם הורחק לחצי שנה ורבע ממשכורתו החודשית נשללה, אך הנראות שלו מבחינת הציבור לא תיפגם. חזן ימשיך לקיים עם הציבור דיאלוג ישיר באמצעות פעילות פרובוקטיבית ברשתות החברתיות, כשעורכי תוכניות טלוויזיה ימשיכו לחפש אצלו אייטמים חדשותיים.

בעולם כזה, הפרובוקציה היא נשמת אפה של התקשורת החדשה ואילו ועדת האתיקה היא שריד לעולם ישן, שכדי לשמור על אפקטיביות תצטרך להמציא את עצמה מחדש.