דילוג לתוכן העיקרי

ארץ בפוסט טראומה: הילדים בשני הצדדים משלמים את המחיר

שר הביטחון ליברמן אמר שירי רקטות לשדרות ואשקלון הוא מחיר ש״שווה לשלם״ בתמורה להכרזת ירושלים של טראמפ. נראה כי גם בשנים הקרובות מיליוני ילדים פלסטינים וישראלים ייאלצו לסבול בגלל הקנאות הלאומנית והדתית של הפוליטיקאים
Palestinian children look out through a bus window as they wait with their family to cross into Egypt through the Rafah border crossing after it was opened by Egyptian authorities for humanitarian cases, in Rafah in the southern Gaza Strip August 27, 2017. REUTERS/Ibraheem Abu Mustafa - RC1E970E29C0

בעיתונים כתבו השבוע (18 בדצמבר) כי שתי רקטות נחתו בעיר שדרות ובשטח מיושב מדרום לאשקלון וכי נגרם נזק, אך לא היו נפגעים. אם זה לא היה עצוב, אפשר היה לעבור לידיעה הבאה ולקרוא בנחת ששר הביטחון, אביגדור ליברמן, אמר בסיור בעוטף עזה (19 בדצמבר) כי הממשלה ידעה שלהכרזה של נשיא ארה"ב על ירושלים בירת ישראל יהיה מחיר. "לדברים האלו יש כנראה מחיר ושווה לשלם אותו", אמר השר, ולא שכח לשבח את "האופטימיות ומצב הרוח״ של תושבי האזור.

באותו יום הודיע ליברמן כי הוא "מעניק גיבוי מלא" לחיילים שלא הגיבו על סטירות שספגו מהנערה הפלסטינית בת ה-16, עאהד תמימי, והראו עד כמה צה"ל הוא "צבא מוסרי וערכי". תמימי היא אחת מבין 45 אלף קטינים מהגדה המערבית שנעצרו ב-50 שנות הכיבוש. 64 אחוזים מהם דיווחו כי הוכו בעת מעצרם, על פי נתונים שפרסם השבוע ארגון Military Court Watch. החיילים הישראלים שעצרו את הנערה הפלסטינית ישבו עד לפני כמה חודשים על ספסל הלימודים. רבים מחבריהם שעצרו קטינים פלסטינים אחרים לאורך השנים נושאים עמם צלקות נפשיות בעקבות ההתנסויות שלהם כחיילים. אחדים שופכים את לבם בפני פעילי "שוברים שתיקה" או מצטרפים לארגון, בניסיון לפרוק את מצוקתם. אחרים נושאים עימם את הטראומה, לעתים אף בלי להיות מודעים לה ולהשלכותיה.

גם ילדים ישראלים שחיים בצל רקטות ופגזים משלמים על כך מחיר. למשל הילד עידו גבאי משדרות. עידו מבלה את רוב זמנו בממ״ד וכמעט שאינו יוצא מביתו. בזמן אחד מהתקפי החרדה שלו, הפעם למשמע רעם מטוסים, עידו חרט בעורו עם עט עד זוב דם. מעוזיה סגל, מנהל אגף השירותים החברתיים במועצה האזורית חוף אשקלון, סיפר בראיון ל"ידיעות אחרונות" (27 במארס) על ילדים שחווים פלשבק בכל פעם שהם שומעים נפילת רקטה או אזעקת צבע אדום. הפסיכולוגית החינוכית ד״ר תמר לביא, מנהלת השירותים הקהילתיים בנט״ל, אמרה בכתבה שכל רמז קטן מגביר את המצוקה הרגשית, אפילו כתבה בעיתון על התחממות באזור, המראות של מטוסים, ובוודאי ירי רקטות קסאם והתרעות צבע אדום. לדבריה, היעדר פתרון מדיני שיסמן את סיום הסכסוך מכשיל את הליך ההחלמה. לביא מספרת על ילדים ובני נוער שמתקשים לישון לבדם במיטות שלהם, פוחדים להתקלח לבדם עם דלת סגורה או להישאר לבד בבית, ילדים שחוזרים להרטיב או צמודים להורים, אינם מעזים להתרחק מהבית או להסתובב לבדם, מחשש ממחבלים שיכולים להגיע ליישוב או אפילו לתוך ביתם.

אירועים דומים לנפילת הרקטות השבוע, "ללא נפגעים", מתרחשים גם בגדה המערבית. גם שם ילדים משלמים את המחיר שליברמן וחבריו בממשלה ובהתנחלויות חושבים ש"שווה לשלם". האם חברי ממשלה אלה שואלים את עצמם מה עובר על ילדים בני 13 שנלקחו ל"טיול בר מצווה" בפאתי כפר פלסטיני (30 בנובמבר), הותקפו במטר אבנים והסתתרו במערה עד בוא המחלצים? הילד אביצור ליבמן סיפר כי "כל הילדים התחילו לבכות ולהגיד "שמע ישראל". את מחיר הפוסט טראומה שפוליטיקאים כמו ליברמן מגלגלים על הדורות הבאים, ישראל תשלם בריבית דריבית עוד שנים רבות.

סבלם של ילדי ישראל הוא כאין וכאפס לעומת המחיר שהסכסוך של המבוגרים גובה מילדים פלסטינים. על פי מחקר שפורסם ב- British Journal of Education, Society & Behavioral Science, ילדים היו הקבוצה הפגיעה ביותר מאירועי צוק איתן. ארבעה מכל עשרה ילדים אובחנו כסובלים מהפרעות פוסט טראומטיות. 30.9% מהילדים סבלו מהפרעת חרדה. הפסיכולוג מוחמד מנצור, שמבקר בעזה כמתנדב בעמותת רופאים לזכויות אדם, סיפר ל"הארץ"  (2 בנובמבר) כי "כל הילדים בעזה פצועים מהמכות שהם נותנים ומקבלים". יותר משליש מהילדים בני 5 עד 13 שפגש במחנה הפליטים ג'באליה דיווחו על פגיעות מיניות. לדבריו, באווירת המתח והאלימות הקשה השוררת בעזה, רבים מההורים סובלים מדיכאון ומטראומה ואינם מסוגלים לתמוך בילדיהם, להגן עליהם ולספק להם את הצרכים הבסיסיים ביותר.

אין לצפות שפוליטיקאים, אשר הכרזה סתמית של נשיא אמריקאי "שווה" בעיניהם את סבלם של ילדים ישראלים, יגלו אמפתיה לסבלם של ילדים פלסטינים. אך אפשר לצפות שהם יבינו כי ילד מעזה שאמו מתה לנגד עיניו מפגז ישראלי הוא פצצת זמן מתקתקת מתחת לרגליהם של ילדי שדרות.  91.4% מהקטינים שרואיינו במחקר על פוסט טראומה בקרב ילדי עזה, אמרו שאמונה דתית שימשה להם מקור כוח. לא צריך להיות מומחה לטרור כדי להעריך את הסכנה שרבים מהם יגיעו ללשכות הגיוס של חמאס או התנועה הסלפית.

הפסיכולוג ד"ר שפיק מסאלחה, שחקר חלומות של ילדים פלסטינים, כתב שהממצאים מעלים שאלות מטרידות בנוגע לבריאות הנפש ותפיסות העולם שלהם והאופן בו הם תופסים את הישראלים. החוויות הקשות של הדור הנוכחי של הפלסטינים, מוסיף מסאלחה, כפי שהן באות לידי ביטוי בחלומות שנחקרו, מעלות את השאלה אם הן ישאירו מקום לפיוס וליצירה של יחסים נורמטיביים בין העמים. האם הנצחת המצב הנוכחי תגדיל את הפער בין הצדדים, אילו חוויות יצטרכו לטפח כדי לגשר על הפער הזה, וכמה זמן זה ייקח. עד אז מיליוני ילדים פלסטינים וישראלים יוסיפו לשלם את מחיר הקנאות הלאומנית והדתית של פוליטיקאים - אנשים ונשים מבוגרים שמוכרים את גורלם של הדורות הבאים בנזיד עדשים טפל.

 

More from Akiva Eldar

Recommended Articles