דילוג לתוכן העיקרי

עאון קורא להקמת "שוק לבנטיני משותף" ולחזרתם בבטחה של הפליטים לסוריה

נשיא לבנון משרטט גישה אזורית למלחמה בעוני ובקיצוניות; אבו מאזן קרוב לרגע האמת בעניין תפקידו של דחלאן בשיחות פתח-חמאס.
Lebanese President Michel Aoun addresses the 72nd United Nations General Assembly at U.N. headquarters in New York, U.S., September 21, 2017. REUTERS/Lucas Jackson - HP1ED9L14P27I

עאון: חיזבאללה קשור ל"משבר האזורי"

בנאום שנשא בעצרת הכללית של האומות המאוחדות, קרא נשיא לבנון מישל עאון להקמת "שוק כלכלי לבנטיני משותף” שיתמוך במדיניות כלכלית-חברתית למלחמה בעוני ובקיצוניות באזור. הוא גם דיבר על מצוקתם של הפליטים הסורים בלבנון ובמדינות אחרות, ואמר: "מוטב שבאומות המאוחדות יסייעו להם לחזור למולדתם, במקום לעזור להם להישאר במחנות."

עוד לפני נאומו, אמר עאון לאל-מוניטור: "אם הקהילה הבינלאומית רוצה לסייע להם [לפליטים הסורים], היא יכולה לסייע להם בסוריה. זה יהיה כלכלי יותר. העלות תהיה נמוכה יותר מאשר בלבנון. זה מה שאנו מבקשים כעת מהקהילה הבינלאומית: לא לסייע לנו, אלא לעזור לאנשים לחזור לבתיהם."

נשיא לבנון הכיר בקושי להבטיח את שובם של הפליטים בבטחה, אך עמד על כך שיש להתחיל לתכנן את חזרתם לאלתר. לדבריו, אסור שהסורים העקורים ייקלעו לאותה מצוקה כמו הפליטים הפלסטינים, שחיים במחנות האו"ם זה עשרות שנים.

עאון דיבר באריכות על גישה אזורית למלחמה בעוני ובקיצוניות, על "שוק כלכלי לבנטיני משותף" בחסות האו"ם, וכן על הקמתו של מרכז לסובלנות, לדו-קיום, לסליחה ולשלום, שיהיה מבוסס בלבנון.

עאון דחה את הקריאה האמריקאית להעניק לכוח האו"ם הזמני בלבנון (יוניפי"ל) תפקיד מורחב יותר בסיכול פעילותו של חיזבאללה בלבנון, ואמר: "יוניפי"ל איננו כוח צבאי שיש לעשות בו שימוש; הם משקיפים בלבד. אנחנו לא יכולים לתת להם משימת קרב, או לשלוח אותם לערוך חיפוש אחר כלי נשק בבתים של אנשים. תפקידם להשקיף על הגבול בין לבנון לישראל, ולספור את הפעמים שמטוסים ישראלים עוברים את הגבול ונכנסים ללבנון."

לדבריו, "חיזבאללה הפך למרכיב במשבר האזורי. אם עלינו לפתור את בעיית חיזבאללה, נצטרך לעשות זאת במסגרת פתרון כללי למשבר במזרח התיכון, ובמיוחד בסוריה."

הקשרים סביב המשבר בסוריה, ותפקידם של חיזבאללה ושל הדיפלומטיה האזורית, הם נושאים שעולים שוב ושוב בדיווחים ובפרשנות של אל-מוניטור. כבר לפני שלוש שנים וחצי כתבנו בטור הזה: "אם המצב בסוריה יירגע, יהיו לכך השלכות ישירות גם על תפקידה של חיזבאללה בלבנון. אי-אפשר לפתור את המצב בלבנון, או לטפל בחיזבאללה, מבלי לפתור את המצב בסוריה. הגנרל מישל עאון, מנהיג התנועה הפטריוטית החופשית בלבנון והמתווך המרכזי בעסקה שנרקמה השבוע ואפשרה להקים בלבנון ממשלה חדשה, החל לדון בתוכנית שמטרתה להטמיע את הכוחות של חיזבאללה בתוך הצבא הלבנוני. בעיתוי הנכון, עשויה התוכנית לצבור מומנטום, ולקדם את התפתחות מאגרי האנרגיה במזרח התיכון - התפתחות שמכשיל בין השאר היעדרם של קשרים בין לבנון לישראל." עאון נבחר לנשיא ב-31 באוקטובר 2016.

אבו מאזן פועל להשבת סמכותו

עדנאן אבו עמאר כותב: "המצב הפלסטיני מחריף לנוכח הקיפאון המדיני חסר התקדים מול ישראל, שעלול לדחוף את ההנהגה הפלסטינית לאיים במהלכים מהפכניים, כגון פירוקה של הרשות הפלסטינית. ייתכן שהרטוריקה המהפכנית הזו עשויה להשיב את הפופולריות לרשות שאיבדה את המומנטום שלה ואת התמיכה הציבורית."

דאוד כותאב כותב שנשיא פלסטין אבו מאזן נקט טון תקיף בנאום שנשא בשבוע שעבר בעצרת הכללית של האומות המאוחדות, כשהצדיע 'לשהידים המהוללים שלנו, ולאסירים האמיצים הכלואים בישראל'... בהתרסה גלויה נגד הצעת החוק האנטי-פלסטינית שהוגשה בקונגרס, חוק טיילור פורס, שעל פיו יקוצץ הסיוע האמריקאי לרשות הפלסטינית, אם זו תמשיך במדיניותה זה עשרות שנים ותמשיך לשלם קצבאות לאסירים ולמשפחותיהם של אלו שנפלו במסגרת המאבק הפלסטיני."

אבו מאזן השתמש פעמים רבות במילים "כיבוש", "מדינת פלסטין" וגם "פתרון שתי המדינות", אך כותאב מוסיף ומציין: "גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וגם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שנאמו לפני אבו מאזן, לא הזכירו ולו במילה את פלסטין, את הכיבוש או את פתרון שתי המדינות בנאומים שנשאו בעצרת הכללית."

אבו עמאר מוסיף: "שעה שבכירי הפתח שוקלים להמציא מחדש את הרשות הפלסטינית ולשנות את הדימוי שדבק בה מאז הקמתה ב-1993, יותר ויותר פלסטינים מבקרים את תפקודה. על פי סקר דעת קהל שערך בספטמבר המרכז לתקשורת ומדיה ירושלים, 54 אחוזים מהפלסטינים בעזה ובגדה המערבית סבורים שתפקודה של הרשות הפלסטינית גרוע; ובכל זאת, 65 אחוזים מתנגדים לפירוקה. אלא שיש גם דיבורים אחרים - מדאיגים מאוד. בישראל ובארה"ב דנים באפשרויות חלופיות למדינה פלסטינית, כולל הקמתה של מובלעת אוטונומית, או של קונפדרציה עם ירדן."

שלומי אלדר כותב כי בהחלטה של חמאס לפרק את הממשל בעזה ולשקול את קיומן של בחירות כלליות יש סימן ברור לכישלונו. "אמנם, תנועת חמאס נמצאת בתהליך של שינוי ונכונה לפשרה וגמישות כדי לצאת מהבידוד המעיק שבו היא נמצאת," כותב אלדר. אבל נדמה כי מה שנראה בעיני מנהיגיה כפשרה עצומה, על סף ההקרבה האידיאולוגית, עדיין רחוק מאוד ממה שאבו מאזן מוכן לקבל. שלא לדבר על הקהילה הבינלאומית, הרואה בהם מנהיגי ארגון טרור. למרות זאת, אבו מאזן ימשיך כנראה לקיים 'שיחות פיוס' עם חמאס בקהיר גם לאחר הדוח הפסימי שקיבל מיועציו, ומסיבה אחת פשוטה. הוא - כמו חמאס - משחק את משחקי הפיוס כדי להוכיח לנשיא מצרים א-סיסי שהם, הפתח, הצד הטוב בסיפור. מנהיגי חמאס מצדם נמצאים בין הפטיש לסדן. הם חייבים להוכיח למצרים כי הם נענים לתנאים שהציבו להם כדי שמעבר רפיח ייפתח ויבוא הסוף למצור על עזה."

אלדר טוען שמנהיג הפתח לשעבר מוחמד דחלאן הוא המפתח לפיוס אפשרי בין פתח לחמאס. לדבריו, "דחלאן וחבורתו בגדה ובעזה אמנם סולקו מתנועת הפת"ח על ידי אבו מאזן, אך בשיחות עם אל-מוניטור הם חוזרים וטוענים שהחלטת יו"ר הרשות אינה חוקית - כי היו ועודם חברי תנועה נאמנים. לדבריהם, דחלאן מושא הערצתם עושה הכל 'למען המטרה הקדושה – להקל על בני עמו הסובלים בעזה.' אחד האמצעים לכך, לדבריהם, הוא להביא לפיוס בין חמאס לפת"ח, ומשם למאבק משותף בסגר ובכיבוש הישראלי."

אחמד מלחם כותב שהצעד של אבו מאזן לכנס את המועצה הלאומית הפלסטינית (PNC) "ינחית מכה אנושה על הברית בין חמאס לדחלאן. לדבריו, "אם תכונס ה-PNC, יובא אליה דם חדש. וזה אומר שאבו מאזן ידאג לחסום כל התערבות מצד ארצות ערב במועצה, וישמר את העצמאות הפלסטינית בתהליך קבלת ההחלטות. כינוס ה-PNC גם יעניק לגיטימיות לתפקידה המרכזי של המועצה בעתיד, במקרה חירום של ואקום נשיאותי, ויחסום את האפשרות שיושב ראש המועצה המחוקקת הפלסטינית, עזיז דווייק המזוהה עם חמאס, ינסה לכבוש את כס הנשיאות עם מותו של אבו מאזן, כפי שקובע החוק הפלסטיני.''

המשבר בעזה והמחלוקת בתוך הנהגת הרשות מגיעים על רקע מתיחות גוברת והולכת בין ישראל לפלסטינים. מוחמד עותמן כותב: "שר הביטחון הישראלי אביגדור ליברמן העניק ב-29 באוגוסט למאות מתנחלים יהודים בעיר העתיקה של חברון עצמאות מעיריית חברון, הקשורה לרשות הפלסטינית. החלטתו קוממה את דעת הקהל ואת ההנהגה הפלסטינית, בשל ההשלכות הקשות של ההחלטה על מצבה הגיאוגרפי וההומניטרי החמור ממילא של חברון... הצעד של ליברמן יוביל להקמתה של עירייה בניהול ישראלי. המתנחלים יקבלו את כל השירותים מהרשויות בישראל, שלא כמו בעבר כשהם היו קשורים לעירייה הפלסטינית של חברון שהעניקה שירותים לתושבים הפלסטינים ולמתנחלים כאחד."

מלחם מדווח: "בפגישה סגורה שנערכה ב-14 בספטמבר, הזהירו הרשויות הדתיות בירושלים, המורכבות מארבעה מוסדות מוסלמיים, כי בכוונתן לנקוט צעדי מחאה נגד ישראל, אם זו לא תחזור בה מהחלטתה לסגור את באב א-רחמה שבתוך מסגד אל-אקצא ולהביא את ההקדש הדתי המוסלמי (הואקף) למשפט בישראל, כדי להכיר בו כארגון טרור."

אבו עמאר מוסיף וכותב: "שלא לדבר על כך שמפלגת האיחוד הלאומי, החברה בקואליציה, אישרה ב-13 בספטמבר את התוכנית לגרש פלסטינים מהגדה המערבית תמורת פיצוי כספי. נתניהו לא התייחס לכך ספציפית, אך שלח ברכה לועידת המפלגה בה אומצה התוכנית."

תיקון: בגירסה הראשונית של המאמר המצוטט בסוף הכתבה נכתב כי התוכנית לגירוש פלסטינים תמורת פיצוי כספי זכתה לברכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו רק שלח את ברכתו לועידה בה אומצה התוכנית. 

More from Week in Review

Recommended Articles