דילוג לתוכן העיקרי

מעצבי השנה בפוליטיקה הישראלית: נתניהו, שקד וגבאי

הפוליטיקאים שעשו את תשע"ז וצפויים להשפיע גם בשנה הבאה: ראש הממשלה שהוכיח כושר עמידה ציבורי ופוליטי למרות החקירות; יו"ר מפלגת העבודה החדש שטרף את הקלפים בשמאל-מרכז; ושרת המשפטים שהפכה לאישה הכי פופולרית בימין.
Israeli Justice Minister Ayelet Shaked speaks during the swearing in ceremony of Israeli Muslim Hana Khatib, the first woman in Israel to be appointed by an Israeli justice committee to become a religious judge, or qadi, in the courts ruling on personal law for Muslims, at the Presidents Residence in Jerusalem on May 15, 2017.
Khatib is the first woman not only for the Muslim sharia courts but for all the religious courts in Israel, as no women serve as judges in the Jewish or Druze courts. / AFP PHOTO / GA

שרטוט דיוקנה של מדינת ישראל, ערב השנה העברית החדשה (תשע"ח), מוביל אל שלוש דמויות מרכזיות שעיצבו את המערכת הפוליטית וצפויות להמשיך ולהשפיע עליה גם בשנה הבאה.

הראשון הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, מי שגם בעיצומן של פרשיות שחיתות בהן הוא חשוד שומר על כוחו הפוליטי, שולט בסדר היום ויקבע מתי יתקיימו הבחירות הבאות.

השני הוא יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי – הפתעת השנה בפוליטיקה. בתוך פחות משנה הוא השתלט על המפלגה כשהוא מביס בדרך כוחות חזקים הנטועים עמוק בפוליטיקה הישראלית, ומקפיץ אותה בסקרים מ-12 מנדטים ל-20 ומעלה.

השלישית היא שרת המשפטים איילת שקד, האישה הכי חזקה ומשפיעה בימין, מספר 2 בבית היהודי, בת 40 בסך הכל, שמצליחה לאתגר ולשנות את פניו של בית המשפט העליון – המוסד העוצמתי ביותר במדינה.

עד לחשיפתן הרשמית, בינואר 2017, של החקירות הפליליות נגד נתניהו, התנהלה המערכת הפוליטית בשקט ומתוך הכרה בכך ששלטונו של נתניהו עשוי להימשך עוד שנים ארוכות. ככל שחלף הזמן הן פגעו גם בבכירים לשעבר בלשכת ראש הממשלה. אבל למרות המאסה הקריטית שלהן, נתניהו מוכיח כושר עמידה ציבורי ופוליטי וממשיך לשלוט בסדר היום, כאילו הוא אינו מסובך עד צוואר בחקירות כשראש הסגל שלו לשעבר הופך לעד מדינה נגדו.

נתניהו יוצא לביקורים רשמיים ברחבי העולם ובתדירות גבוהה, מחזק אחיזה בתוך הליכוד באמצעות כנסים פוליטיים ובינתיים מצליח לשמור על מעמדו במפלגתו ובימין כמועמד המוביל לראשות הממשלה. באין תהליך מדיני משמעותי, לנתניהו אין גם קונפליקט בתוך קואליציית הימין שלו. זה מצב כמעט אנומאלי בדמוקרטיה, כאשר אין אף בכיר בליכוד או בקואליציה הקורא עליו תיגר למרות החקירות, והוא בעל הסיכויים הטובים ביותר להרכיב גם את הממשלה הבאה אילו היו מתקיימות בחירות היום.

הקואליציה של נתניהו יציבה, ובאין אופוזיציה אפקטיבית נתניהו הוא זה שיחליט האם השנה הבאה תהיה שנת בחירות. הוא יעשה זאת כמו תמיד על פי האינטרס הפוליטי המיידי שלו. ככל שיאלץ לפרוש, אזי ירידתו מהבמה תהיה שוות ערך למפץ פוליטי שיטרוף את הקלפים ויפרמט מחדש את המערכת הפוליטית; בעולם "בלי ביבי" יכולות להתרחש הפתעות, ודמויות חדשות בליכוד ובימין יעלו לצמרת.

תמונת ראי של חוזקה ויציבותה של הקואליציה היא חולשתה של האופוזיציה, כאשר השחקן הכי מעניין בה כרגע הוא גבאי.

גבאי אינו חבר כנסת ואינו יכול לכהן כיו"ר אופוזיציה. לכן היו"ר היוצא יצחק הרצוג ממשיך למלא את התפקיד. המהלכים המוצלחים והמהירים שעשה גבאי לביצור כוחו במפלגת העבודה מאז נבחר, לפני פחות משלושה חודשים, יאפשרו לו לבלוט ולפעול באין מפריע. השאלה היא מה יעשה עם העוצמה שנפלה לידיו והאם יוכל למנף אותה – תחילה כדי להכריע את יו"ר יש עתיד יאיר לפיד בקרב הפנימי בתוך המחנה על משבצת המועמד לראשות הממשלה, ובהמשך מול נתניהו או מועמד אחר בליכוד אם נתניהו יפרוש בשל החקירות. בינתיים גבאי טרף את הקלפים בשמאל-מרכז והפך לסיוט של לפיד, שעד לחודש יולי האחרון ניהל בסקרים קרב צמוד עם נתניהו על ראשות הממשלה.

גבאי הוא דמות מסקרנת ומרעננת. ראשית בגלל שהיה כמעט אנונימי עד לאחרונה. אמנם הוא היה מוכר במיליה העסקי, ניהל את חברת הענק "בזק" שם גם עשה הון אישי מכובד הנאמד בכ-50 מיליון שקלים, וכיהן לפרק זמן קצר כשר להגנת הסביבה בממשלה הנוכחית מטעם כולנו. אבל באף אחת מהפוזיציות הללו הוא לא הפך לדמות מוכרת לציבור הרחב.

נסיקתו הפתאומית, בניגוד להערכות פוליטיות ותקשורתיות, היא ביטוי לעידן החדש בפוליטיקה, עידן הרשתות החברתיות, שמאפשרות לקצר טווחים לצמרת. בעולם הישן, אדם כמו גבאי, מוכשר ככל שיהיה, לא היה מצליח לכבוש את ראשות מפלגת העבודה בלי לעבור דרך סניפיה במשך שנים קודם. במידה רבה, גבאי הוא עדיין "לא נודע". השנה הבאה יכולה להיות השנה בה יפרוץ את המחסומים ויעמוד מול נתניהו, או להבדיל שנת נפילתו.

כמו גבאי, גם שקד היא תוצר של הפוליטיקה החדשה. בסוף 2012, יחד עם נפתלי בנט, שותפה הפוליטי, שקד הייתה חלק מההשתלטות על הבית היהודי: מפלגת ימין קיצונית, דתית ולאומנית. אף שהיא אישה, חילונית, תל אביבית, היא הצליחה להפוך לאישה הכי פופולרית בבית היהודי ובימין.

מינויה כשרת משפטים חשף את כישוריה הפוליטיים, מיומנותה התקשורתית ואת השקפת העולם המוצקה והסדורה שלה. היא אינה חוששת לעמוד מול בג"ץ, לפעול לצמצום כוחו ולשנות את פניו לקול מצהלות הימין. בהוויה של החברה הישראלית מדובר בשינוי סדרי עולם. היא ניצחה השנה בקרב מול הממסד המשפטי במינוי שני שופטים דתיים לבג"ץ, בהמשך ניסתה לבטל את שיטת הסניוריטי ובימים אלה מקדמת עם בנט חוק שיצמצם את סמכויות בג"ץ ויגביל פסילת חוקים. לא תמיד שקד מצליחה, אבל בפעולותיה היא משנה תודעה ותורמת לשחיקת מעמדו של בית המשפט העליון.

במארס הכריזה שקד כי היא רואה את עצמה מתמודדת על תפקיד ראש הממשלה אחרי בנט, ובהמשך סקר של וואלה העניק לה את התואר "המועמדת המובילה לתפקיד" (בין נשים פוליטיקאיות) בקרב הציבור היהודי. הדבר מבטא את הפופולריות של שקד בימין, ומוכיח כי היא קורצה מחומר מנהיגותי. שקד צפויה להיות דמות מפתח מובילה בפוליטיקה גם בשנים הבאות.

More from Mazal Mualem

Recommended Articles