ביום שישי [4 באוגוסט] הפכו חקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו מחשרת עננים ההולכת ונאספת באיטיות מעל ראשו, לסופה המושלמת. ארי הרו, מי שהיה ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה נתניהו פעמיים, איש האמון האולטימטיבי ומי שהיה בתוך כל החדרים האינטימיים ביותר של ראש הממשלה, חתם על הסכם עד מדינה עם הפרקליטות.
קשה להעלות על הדעת מכה קשה יותר לנתניהו. הרו מסר עדות מפורטת נגד נתניהו וחיזק מאוד את תיק החקירה 1000 (המתנות) ואת תיק 2000 (השיחות עם מו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס). לא מן הנמנע שהרו ינפיק מידע הקשור גם לתיקים אחרים, כמו חקירת הצוללות או החקירה המסתעפת ב"בזק" ובמשרד התקשורת.
עם חתימתו של הרו על ההסכם הפכה השאלה "האם בסופו של דבר יוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה", ללא רלוונטית. כרגע, אם לא יקרה משהו בלתי צפוי לחלוטין, השאלה היא מתי יוגש כתב אישום כזה. למרות שראש ממשלה בישראל יכול, על פי החוק היבש, לכהן בתפקידו עד הרשעתו בדין, מצבו של נתניהו נואש.
מסקר שפורסם ביום ראשון בערוץ 10 עולה, כי 51% מהישראלים לא מאמינים לגרסתו של ראש הממשלה, לעומת 27% שמאמינים לו. על השאלה האם יצטרך לפרוש מתפקידו אם וכאשר יוגש נגדו כתב אישום, ענו 66% מהנשאלים "כן".
אלה חדשות רעות מאוד לנתניהו, אבל יש עוד: מהסקר מתברר כי אם נתניהו יתפטר מתפקידו ויוחלף בצמרת הליכוד, מספר המנדטים של המפלגה יעלה מ-27 ל-31. המספרים הללו צריכים להדאיג מאוד את נתניהו, אבל את השינה תדיר מעיניו החקירה.
ארי הרו נולד בבוורלי הילס לפני 44 שנה למשפחה יהודית-דתית עם שורשים ציוניים עמוקים. הוא היה מנכ"ל ארגון "ידידי הליכוד באמריקה" ומשם, על פי החשד, סייע לממן פעילויות שונות של נתניהו ומשפחתו, בניגוד לחוק.
אבל כאן רק החל הרומן בין ארו לנתניהו. במהלך השנים הפך ארו לאחד האנשים הקרובים ביותר לנתניהו. הוא היה האחראי על מערך גיוס הכספים, על הקשר עם עשרות מיליארדים זרים שנמנו על מקורביו של ראש הממשלה. הרו היה זה שסייע, על פי החשד, לנתניהו לגייס כספים לצרכים פוליטיים שונים, ועל פי החשד לכאורה, לא תמיד בהתאם לחוק. אחר כך מונה לתפקיד ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, אותו מילא פעמיים. בין הקדנציות שלו, הקים חברת ייעוץ אסטרטגי וניצל את קשריו בצמרת הישראלית על מנת לגרוף רווחים אישיים. כאן, כשל הרו והסתבך בחשדות לקבלת שוחד וביצוע עבירות פליליות נוספות. כדי לחלץ את עצמו מעונש מאסר בפועל שהיה צפוי לו, הסכים לספר לחוקרי המשטרה את כל הידוע לו על פעילויות נתניהו וחתם על הסכם עד מדינה. על פי ההסכם, הרו ירצה חצי שנת עבודות שירות בלבד, וישלם קנס כספי.
הרו מכיר את קשריו של נתניהו עם תורמיו עד הרזולוציה הרגישה ביותר. הוא היה מופקד על צינור הכספים, הוא היה המפעיל של מערך הגיוס, הוא ידע הכל, ראה הכל ועשה הכל. הרו היה גם זה שהקליט, לבקשת נתניהו, את סידרת הפגישות החשאיות שלו עם מוזס. בנושא הזה, עדותו קריטית במיוחד. רק הרו יידע לספר אם נתניהו גם ביצע פעולות בשטח, בהמשך למזימה שרקם עם מוזס, להחליש ולצמצם את השפעת "ישראל היום", החינמון בשליטתו של המיליארדר שלדון אדלסון, תמורת סיקור אוהד יותר ב"ידיעות אחרונות".
אם אכן נקט נתניהו גם בפעולות, יוגש נגדו כתב אישום באשמת שוחד. אגב, גם אדלסון עצמו העיד בפרשה פעמיים ועל פי פרסומים בישראל הוא אישר שבאותה תקופה גישש נתניהו אצלו ובדק האם יסכים לבטל את הפצת החינמון בימי שישי, שהם היום החשוב ביותר לתעשיית הפרינט הישראלית.
את תיק 1000 אמור הרו להעביר אל האשמה הכבדה ביותר, קבלת שוחד. הוא אמור לחזק מאוד את הראיות בתיק, לסייע לחוקרים להוכיח שהיה מדובר בשיטה בה המתנות ניתנו לנתניהו מול דרישה מפורשת, ולא בהתנהלות טבעית בין חברים. הרו אמור להוסיף לחוקרי המשטרה שמות של תורמים רבים נוספים ודפוסי שיטה ולשים קץ להתלבטות של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בסוגיית המתנות.
הרו הוא בשורה רעה מאוד לנתניהו ומשפחתו. חוץ מעורכי הדין המשפחתיים, דוד שמרון ויצחק מולכו, נתניהו לא יכול היה לקבל סיוט רע יותר מעד מדינה בדמות הרו, שזוכר בוודאי גם פרטים שנתניהו עצמו שכח על הפעילות הכספית של 15 השנים האחרונות.
בסוף השבוע הקדיש נתניהו את מירב האנרגיה שלו לדחוק בשרים וחברי הכנסת של הליכוד לצאת להגנתו. חלק מהם נעתרו, ללא חדווה. ככל שיימשכו החקירות ובעקבותיהן הדלפות על חומרי החקירה, כך יהיה קשה לנתניהו לרכז תמיכה אמיתית. מאחורי גבו, ניטשת מלחמת ירושה עקובה מדם בליכוד. כמעט כל השחקנים על המפה הפוליטית נערכים ליום שאחריו, בעודם יושבים מולו ומצהירים בו תמיכה. על ירושתו יתמודדו אביגדור ליברמן, היום שר הביטחון, שינסה לחזור לליכוד או לנצל את נפילת נתניהו בדרך בה ניצל אותה בסיבוב הקודם אריאל שרון. יתמודדו גם בכירי הליכוד גדעון סער, ישראל כץ וגלעד ארדן. משה כחלון, שפרש מהליכוד והקים את "כולנו", ישקול לחזור. משה (בוגי) יעלון, שפרש אף הוא בגלל נתניהו, ינסה להיבנות ממפלתו.
הסכינים הארוכות כבר נשלפות, אבל זמנן לא הגיע עדיין. נתניהו אינו מתכוון להיכנע בלי קרב. במצבים הללו, אין לוחם נחוש ממנו. זה עוד לא נגמר, אם כי הסוף כבר מתחיל לבצבץ באופק.