דילוג לתוכן העיקרי

תוכנית קלקיליה של ליברמן מאתגרת את הימין

בשבוע הבא צפוי הקבינט לקבוע מה יעלה בגורלה של תוכנית ליברמן להרחבת קלקיליה – תוכנית לה מתנגדים המתנחלים. בעוד שר הביטחון מתאר זאת כמאבק בין ימין פרגמטי לימין משיחי, השאלה המעניינת היא האם ראש הממשלה יעמוד לצדו.
Israel Defense Minister Avigdor Lieberman speaks at the 53rd Munich Security Conference in Munich, Germany, February 19, 2017. REUTERS/Michaela Rehle - RTSZCHS

העימות בין שר הביטחון אביגדור ליברמן למתנחלים, בעקבות תוכניתו להרחבת העיר קלקיליה, מתקרב לנקודת רתיחה. בעוד ליברמן עומד על כך שהתוכנית חיונית משיקולי ביטחון טהורים, מנהלים המתנחלים מאבק אגרסיבי לבלימתה בטענה כי היא דווקא מסוכנת.

בשבוע הבא צפוי הקבינט לקבוע מה יעלה בגורלה של התוכנית, שהוקפאה בינתיים בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו; זאת בשל ההתנגדות שמובילים שרי הבית היהודי, עליהם מפעילים המתנחלים את כל מנופי הלחץ האפשריים. מאז נחשפה התוכנית לפני כחודש בחדשות ערוץ 2 [יוני 2017], הצליחו המתנחלים באמצעות נציגם בליכוד יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, להשפיע גם על שרי הליכוד החברים בקבינט המדיני-ביטחוני, מה שמגביר את פוטנציאל הנפיצות הפוליטית.

מבחינות רבות רגע ההכרעה הזה מהווה מבחן כוח לליברמן מול מי שהוא מכנה בסלידה "הימין המשיחי", שנציגו הבכיר בממשלה הוא יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט. לעומתו, שר הביטחון רואה בעצמו ימין פרגמטי ואחראי.

זהו עימות מרתק, משום שהוא מגדיר את החלוקה בתוך מחנה הימין. הוא מנתק את ליברמן, מתנחל בעצמו, מהימין הקיצוני, ומקרב אותו אל קהלים חדשים. לכך תהיה כנראה השפעה עם תזוזות האלקטורט בתוך מחנה הימין, לקראת הבחירות הבאות.

הסערה סביב התכנית להרחבת קלקליה מבטאת גם את עוצמת השפעתם של ראשי המתנחלים בתוך הקבינט, ואת הצלחתם להפוך סוגיה ביטחונית מהמעלה הראשונה לוויכוח פוליטי. היא מעלה את השאלה – האם ראש הממשלה יעדיף אותם על פני שר הביטחון?

ראשיתה של התוכנית לפני כשנה [אוגוסט 2016]. ליברמן, שנכנס כמה חודשים קודם לכן אל משרד הביטחון, חיפש דרכים יצירתיות לבלימת גל הטרור שנראה היה במגמת עלייה. לתוכנית שהוא גיבש, בתיאום ובתמיכת הגורמים הבכירים ביותר בצה"ל ובשב"כ, הוא קרא "מקלות וגזרים". ההיגיון המכונן של התוכנית היה להיטיב עם ערים ויישובים פלסטינים שקטים מבחינת טרור, ולהכביד ולהכות במקומות מהם יוצאים פיגועים.

כל הגורמים הביטחוניים, כולל הרמטכ"ל גדי אייזנקוט, החזיקו ומחזיקים בדעה שמהלכים חיוביים מול האוכלוסייה הפלסטינית השקטה, יהוו גורם מרגיע ויצמצמו מאוד את היקף הטרור. קלקיליה סומנה כעיר שקטה הראויה ל"גזרים", ועל פי התוכנית שנבנתה עבורה, הוחלט לאשר את הקמתם של כ-6,000 יחידות דיור, להקים בה אזור מסחרי וגן חיות חדש. מדובר אמנם בשטחי סי, כלומר שטחים הנמצאים בשליטה ישראלית, אולם אדמות התוכנית הן בבעלות פלסטינית פרטית הנמצאות בתוך תחום העיר.

התוכנית שהציג ליברמן ב-2016 אושרה בזמנו ללא הפרעה בקבינט. בחודש שעבר, כשהמתנחלים "גילו" לטענתם שמדובר בעצם ביותר מ-14,000 יחידות דיור שיכפילו את אוכלוסיית העיר הפלסטינית, הם הקימו קול זעקה וכאמור הצליחו לעורר מהומה ולרתום את שרי הבית היהודי ושרים בליכוד ביניהם זאב אלקין, גלעד ארדן וישראל כץ לבלימת התוכנית בקבינט.

ביום רביעי שעבר [12 ביולי] ביקר ליברמן במעלה שומרון שם התרחש עימות מתוקשר בינו לבין דגן, הנחשב למי ששולט על אלפי מתנחלים שהתפקדו לליכוד. מכאן גם כוחו מול שרי הליכוד וחברי הכנסת של המפלגה.

ליברמן הטיח בדגן: "אני מייצג את הימין האחראי, לא את הימין המשיחי. התוכנית כוללת בסך הכל 6,000 יחידות דיור בתוך שטח כלוא. קלקיליה היא רק הטריגר למאבק בין הימין האחראי לימין המשיחי".

דגן ענה לו: "אני מאוד מעריך את השר ואני לא חושב שאני משיחי או מהימין ההזוי. תוכנית קלקיליה היא מסוכנת".

בערבו של אותו היום התכנס הקבינט כדי לדון בשנית בתוכנית, בעקבות טענות מצד שרים שליברמן לא עדכן אותם בהיקף הבנייה כשהציג בפניהם את התוכנית לראשונה.

בכירים בצה"ל צוטטו בתקשורת לפני הדיון החוזר בקבינט על התוכנית להרחבת קלקיליה, והסבירו כי זו עברה את כל האישורים של כלל הגורמים הביטחוניים: אנחנו מאפשרים תקווה ונותנים לרוב האוכלוסייה הפלסטינית את האפשרות שלא להתעסק בטרור. בדיון עצמו אמר ליברמן: אני אחראי, תבואו אלי בטענות אם התוכנית לא תוכיח את עצמה.

למרות זאת, דגן רשם לעצמו ניצחון מסוים כשבתום הדיון הוחלט על הקפאה זמנית של התוכנית.

ליברמן אינו מתכוון לוותר. הוא מנהל מול המתנחלים קרב תקשורתי ופוליטי. לפי גורמים פוליטיים, בדיונים פנימיים הוא מתאר זאת כמאבק בין ימין פרגמטי לימין משיחי, בין מי שרוצה מדינה דו לאומית לבין מי שרוצה מדינה יהודית.

ליברמן רומז לכך שההתערבות הפוליטית בנושא ביטחוני מובהק עלולה להתסיס את השטח הפלסטיני. בסרקזם הוא גם אומר: השאלה למי מאמינים, לפריימריסטים או לביטחוניסטים.

הצעד שנראה מהצד כמו התאבדות פוליטית מצד ליברמן מגלם בתוכו שני רבדים. ראשית, ליברמן מתגלה כשר ביטחון ממלכתי ואחראי בניגוד לדימויו הכוחני והאימפולסיבי ככזה שעשוי להבעיר את המזרח התיכון, כפי שתואר לפני שמונה לתפקיד. הוא עובד עם הרמטכ"ל בהרמוניה ובאופן הזה ראוי גם להתייחס לתוכנית המקלות והגזרים שגיבש יחד עם צה"ל.

ברובד השני, ליברמן הוא פוליטיקאי חפץ חיים, שמכין את עצמו לבאות ומוותר מראש על קולות המתנחלים והימין הקיצוני משום שהבין כבר שהם מצביעים לבנט. הוא מבין שהפוטנציאל האלקטורלי שלו מצוי בקרב הרוסים והימין "השפוי", גם זה שנמצא בליכוד. לשם הוא מכוון.

קשה למצוא בליברמן של היום זכר לליברמן שכיהן כשר החוץ בממשלה הקודמת בימי מבצע "צוק איתן" [2014], אז טען שמדיניות נתניהו רופסת מול חמאס. שר הביטחון הוא כיום גורם מתון בקבינט הפועל בשיתוף פעולה עם ראש הממשלה וצה"ל. בשבוע הבא יתברר אם נתניהו, שמכיר בחשיבות התוכנית, יעמוד לצד שר הביטחון וצה"ל.

More from Mazal Mualem

Recommended Articles