לקראת ביקורו הקרוב בישראל, מן הראוי שנשיא ארה״ב דונלד טראמפ יעדכן את צמד הברירות שהציג במסיבת העיתונאים המשותפת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בפברואר: שתי מדינות לשני עמים בשטח שבין הים לירדן, אחת יהודית ואחת פלסטינית, או מדינה אחת לשני העמים בכל השטח הזה. כפי שאמר שר החינוך נפתלי בנט בראיון לבן כספית שפורסם כאן השבוע (8 במאי): צריך לומר לטראמפ את האמת. אז זו האמת: האופציה שנתניהו ובנט מקדמים היא מדינה אחת לעם אחד. מדינה אחת, לעם היהודי, בין הים לירדן. מבחינתם, הפלסטינים אינם "עם" ולא היו מעולם "עם". אשר על כן, לא מגיעה להם מדינה. שיגידו תודה שישראל לא מגרשת אותם ואפילו מוכנה לעשות איתם "שלום כלכלי".
האמת היא שמאז 2009, המועד שבו שנתניהו דיבר לראשונה על פתרון שתי המדינות (נאום בר אילן), נוספו יותר מ-100 אלף נפש לאוכלוסיית העם היהודי באזור C - שטח המיועד לעם הפלסטיני. מ-300 אלף בקירוב ליותר מ-400 אלף. האמת היא שמתוך אדמות אזור C, שהן כ-60 אחוז משטחי הגדה, 36.5 אחוז מוגדרות על ידי ישראל "אדמות מדינה"- כלומר שייכות למדינת ישראל, כמובן. 63 אחוז מאדמות אזור C הן בשטחי השיפוט של המועצות המקומיות והאזוריות של ההתנחלויות. 30 אחוז מהאדמות באזור C מוגדרות כשטחי אש (של צה''ל). האמת היא, שרשויות המדינה מקמצות בהיתרי בנייה לפלסטינים בשטחים הנותרים ונוהגות באדישות כלפי בריוני המאחזים המתעמרים בהם.
