הערכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מיום ראשון (14 במאי) שלפיה הבחירות הבאות לא יוקדמו אלא יתקיימו במועדן בנובמבר 2019, נועדה להרגיע את תזזית הבחירות שאוחזת במערכת הפוליטית.

נתניהו ראה בשבועות האחרונים איך המשבר הקואליציוני שהוא עצמו חולל בעניין תאגיד השידור הציבורי, ושבשיאו הוא איים בפיזור הכנסת, הכניס את שותפיו הקואליציוניים לדינמיקה של קמפיין בחירות. בישיבת ראשי הקואליציה בתחילת השבוע שחרר ראש הממשלה את המסר המרגיע, ובאותו ערב דווח בערוץ 2 כי הוא אף הנחה את ראשי משרד האוצר להיערך לגיבוש תקציב המדינה ל-2019, כרמז לכך שהממשלה הזאת כאן כדי להישאר.

אולם גם אם בנקודת הזמן הנוכחית אכן נדמה שראש הממשלה אינו מעוניין בבחירות, איש מבין ראשי מפלגות הקואליציה אינו מתייחס ברצינות להצהרותיו. לכולם ברור שברגע שיתאים לו, הוא לא יהסס להמציא עילה וללכת לבחירות. הם גם אינם יכולים להעריך מתי יגיע הרגע הזה.

לאורך כל כהונת ממשלתו הרביעית, נתניהו מנהל מאבקים פוליטיים בשתי חזיתות עיקריות: הראשונה מול שר האוצר ויו"ר כולנו, משה כחלון, והשנייה מול שר החינוך ויו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט. גם להם אין רצון להקדים את הבחירות כרגע, בוודאי שלא לכחלון, שרק מתחיל להתאושש מהתרגיל הפוליטי שעשה לו נתניהו במשבר התאגיד. מסיבות אלקטורליות לקראת קמפיין הבחירות הבא, שניהם מעוניינים להחזיק את החזית עם נתניהו על אש קטנה, אך לא מעבר לכך.