התמונות המזוויעות מאידליב זעזעו ביום שלישי [4 באפריל] רבים בישראל ועוררו קריאות מגוונות להתערבות ישראלית בנעשה ואפילו ל"כינוס דחוף של הקבינט" (השר נפתלי בנט), אבל דומה שאת הזעזוע הגדול ביותר חוו באגף המודיעין של צה"ל ובמוסד, שתי זרועות המודיעין הממונות על הערכת היכולת הכימית של המשטר הסורי. השימוש שעשה המשטר הסורי בגז עצבים מסוג סארין, העמיד בספק את הערכת המודיעין הישראלית הקיימת, וגם את הנחות העבודה הישראליות באשר למצבים בהם ישתמש אסד בנשק הכימי שברשותו. רק לפני שבועיים אמרו שני גורמי מודיעין בכירים בישראל לאל-מוניטור, כי לאסד יכולת כימית מוגבלת מאוד, בעיקר גז כלור. הנשק הזה הוגדר כ"מנטרל", כלומר יש בו גם פוטנציאל הרג, אך לא בהיקפים נרחבים. התמונות מאידליב סותרות את האמירה הזו.
לפני הסכם פירוק הנשק הכימי של סוריה עם המעצמות [ספטמבר 2013], העריך צה"ל כי אסד ישתמש במאגר הנשק הכימי ברשותו נגד ישראל רק במקרה שהמשטר הסורי ימצא את עצמו "עם הגב לקיר". הסכם הפירוק, שנחתם לאחר שהנשיא אובמה נמלך בדעתו לבצע מהלך צבאי נגד מאגרי הנשק הכימי בסוריה, עורר בישראל אופטימיות.
גם באגף המודיעין וגם במוסד העריכו כי ההסכם בוצע במלואו וכי אסד אכן ויתר על הזרוע האסטרטגית הזו. על פי המודיעין, אסד חשש כי מתקפה אמריקאית של טילי שיוט והפצצות אוויריות תוביל לקריסה סופית של משטרו ולכן הוא היה, בעצם, "עם הגב לקיר" והחליט לוותר על הארסנל הכימי כדי לשרוד. ההערכה הישראלית דיברה על כי המשטר הסורי השאיר בידיו יכולת כימית "שיורית". כלומר, משהו סמלי, "ערכת חירום" של נשק כימי המיועד רק למקרה שאסד יצטרך למלט את נפשו. 98% מארסנל הנשק הכימי (בסביבות 1,300 טון של גז עצבים סארין או VX) של אסד, על פי ההערכה הישראלית, אינם עוד.
אם אכן אסד הוא זה שהשתמש בגז עצבים באידליב ביום שלישי (אין בנמצא עוד גורם שמסוגל לבצע תקיפה כזו), ההערכות הללו של ישראל, ושל גורמים נוספים, הופרכו.
יש לכך גם השלכות אסטרטגיות ארוכות טווח. לאחר הסכם פירוקה של סוריה מנשק כימי, היה ברור בירושלים כי ישראל יצאה מכלל סכנה בכל הקשור להפעלת נשק השמדה המונית כימי נגד תושביה. הערכת המצב הישראלית הזו הובילה לוויתור ישראלי על מערך ההתגוננות האזרחית כנגד נשק כימי. עד אז, כל אזרח ישראלי קיבל מהממשלה ערכה מצוידת ובה מסיכת אב"כ וציוד נוסף. המערך הזה היה יקר, קשה לאחזקה ומסורבל, אך שריר וקיים כל עוד חשה ישראל מאוימת. מאז 2013, נזנח מערך ההתגוננות ופס הייצור של מסיכות אב"כ בישראל הושבת. האירוע באידליב ביום שלישי, מעמיד בספק את הצעד הזה.
"אסד יודע היטב", אומרים בכירים ישראלים לאל-מוניטור, "שאם יעז להשתמש בנשק כימי במצבו הנוכחי נגד ישראל, הוא יושמד למחרת בבוקר". גם האמירה הזו נשמעת בעייתית. מאחורי אסד עומד ולדימיר פוטין, ודומה שהטבח באידליב ביום שלישי עומד לחלוף מבלי שאסד יישרט. הסורים מכחישים כי השתמשו בגז, הרוסים טוענים שהמשטר הסורי הפציץ מפעל גז של המורדים, האמריקאים מאשימים את טראמפ, וזהו.
ההלם בישראל ביום שלישי היה כבד. יהודים הם עם הרגיש לשימוש בגז, גם אם מדובר במשהו שמתחולל מעבר לגבול, במדינת אויב. תמונותיהם של ילדים הנחנקים מגז עצבים טלטלו את התקשורת וגררו תגובות מבנימין נתניהו ועד יצחק הרצוג. ראש אגף המודיעין לשעבר, האלוף במילואים עמוס ידלין, אף קרא להתערבות ישראלית צבאית. ידלין, המקורב למערכת הצבאית ועומד בראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, הבהיר כי הוא התכוון לפעילות אווירית, לאו דווקא גלויה, שתפגע בזרוע הכימית הסורית ואף במטוסים שביצעו לכאורה את התקיפה.
כעבור יממה, החלו הרוחות להירגע. "בסופו של דבר", אמר לאל-מוניטור גורם ישראלי צבאי בכיר, "המצב הבסיסי לא השתנה. אז יכול להיות שאסד אכן מחזיק בכמות קטנה של כמה עשרות או מאות קילוגרמים של גז עצבים ויכול להיות שהביטחון העצמי המשתקם שלו איפשר לו להשתמש בה שימוש מקומי באידליב. זה לא משנה את המצב הבסיסי באזור", אמר.
לא כולם מסכימים עם ההערכה הזו. סביר להניח שלא מעט דיונים התקיימו ביום שלישי בלילה באגפי המודיעין וזרועות המודיעין השונות של ישראל. אם אסד מסוגל להשתמש בגז עצבים באירוע מקומי באידליב, סימן שזהו אסד אחר, חדש ומסוכן, אמר לאל-מוניטור גורם ישראלי בכיר.
ויש עוד משהו: מי יבטיח כעת לישראל שאסד לא הצליח להעביר לחיזבאללה כמות שיורית כזו או אחרת של גז עצבים? כשמדובר בחומר לחימה כימי, ההעברה יכולה להתבצע בחתימה נמוכה, ללא שיירות ארוכות או משאיות כבדות. חיזבאללה יכול להשתמש בטכנולוגיה איראנית להרכבת החומרים הללו על טילים שברשותו, והנה חיזבאללה אחר לגמרי מזה שישראל התרגלה אליו.
תרחישי האימים הללו נשמעים עדיין מופרכים, אבל במזרח התיכון המציאות המופרכת נוהגת לפעמים להתגשם בשטח. בשלב הזה אין כמעט ספק כי ישראל תצטרך לחשב את צעדיה ואת הערכות המודיעין והנחות העבודה שלה מחדש, בכל הקשור לנשק להשמדה המונית שנמצא בידי אסד, ובמיוחד בידי האויב המשמעותי העיקרי של ישראל כיום, חיזבאללה.