דילוג לתוכן העיקרי

חיסול בכיר חמאס לא ימנע את המלחמה הבאה בעזה

אם אכן מדובר בפעולה ישראלית וחיסולו של פוקהא הוא הצלחה טקטית חשובה בסיכול מאמצי חמאס לחדש את הטרור בשטחי ישראל – אסטרטגית המצב הבסיסי נותר כשהיה. הכיוון הכללי ששני הצדדים כבולים אליו הוא סבב אלימות נוסף ברצועה.
Palestinian supporters of Mazen Faqha, who was shot dead by unknown gunmen in the Gaza Strip a day earlier, march during a demonstration in the West Bank village of Tubas on March 25, 2017.
Gunmen in the Gaza Strip on March 24 shot dead a Hamas official who was freed by Israel in a 2011 prisoner swap, the interior ministry in the Palestinian enclave said. Faqha was released along with more than 1,000 other Palestinians in exchange for Gilad Shalit, an Israeli soldier Hamas had detained for five years. / AFP

מבוכה כזו לא זכורה בעזה. ביום שישי האחרון [24 במארס] חזר מאזן פוקהא יחד עם אשתו וילדיו מבילוי בעיר, הוריד את בני המשפחה ליד הבית וירד עם המכונית לחניון התת-קרקעי. גופתו נמצאה זמן קצר לאחר מכן סמוך למכונית, כשארבעה קליעים שנורו מאקדח עם משתיק קול נעוצים בראשו. חמאס סגר מיד את מחסום ארז והורה לדייגים העזתים לא לצאת לים עד הודעה חדשה. כוחות הביטחון של חמאס נפרשו לאורך קווי הגבול עם ישראל והמעברים, בתקווה שחוליית החיסול שהוציאה להורג את פוקהא תתגלה במהלך ניסיון לצאת מהרצועה.

התקווה הזו נכזבה. בחמאס אין לאף אחד ספק שמדובר בהתנקשות ישראלית. הערכת חמאס כרגע היא כי מדובר בחוליה שחדרה לרצועה מהים, לאחר איסוף מודיעין איכותי. המתנקשים ידעו הכל על תנועותיו של פוקהא בזמן אמיתי וידעו, כנראה, שיהיה לבדו בחניון. הם הרגו אותו בשקט מוחלט ונעלמו מבלי להשאיר עקבות כלשהן.

אף אחד לא זוכר אירוע דומה בעזה. החיסולים הישראלים מבוצעים בדרך כלל מהאוויר, או באמצעות טילים מונחים מרחוק. הרצועה נתפסה תמיד כמקום צפוף, נפיץ ומסוכן שאף ארגון ביון שפוי לא ישגר לתוכו חוליית חיסול. ובכן, לא עוד. לצה"ל יחידות עילית רבות דוגמת סיירת מטכ"ל ושייטת 13 שמסוגלות לחדור לרצועה ולהיחלץ ממנה באין רואה. למבצעי הפעולה היה כנראה מודיעין אינטימי רציף ואיכותי. חמאס מגשש באפילה.

בישראל לא לקחו אחריות על הפעולה ושומרים על דממה מוחלטת. כל שאר השחקנים במזרח התיכון משוכנעים שמדובר בעבודה ישראלית. כשבוע לפני החיסול [20 במארס] התייצב ראש שירות הביטחון הכללי נדב ארגמן בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת והצהיר כי לקראת פסח צפוי חמאס להגביר את ניסיונותיו להפעיל פיגועים בשטחי ישראל או הגדה המערבית.

פוקהא, אחד ממשוחררי עסקת שליט, נמנה על כוח משימה קטן שסר למרותו של סלאח ערורי במאמץ מרכזי אחד: לייצר פיגועי תופת בתוך ישראל תוך הפעלת תאי חמאס שנותרו בגדה המערבית. בעזה מייחסים את חיסולו של פוקהא לאמירתו של ראש השב"כ. זו אינה נקמה על מעשי העבר של פוקהא, שנדון למספר מאסרי עולם על שהוציא פיגוע התאבדות קשה באוטובוס ישראלי בשנת 2002. מדובר, כנראה, בסיכול פיגועים עתידיים.

אביו של פוקהא, המתגורר בכפר טובאס שבשומרון, סיפר כי בחודשים האחרונים העבירו גורמים ישראלים דרכו אזהרות לבנו. הבן, ששוחרר בעסקת שליט, גורש לעזה. אחת הטכניקות בהן השתמשה ישראל כדי למזער את נזקי שחרור המחבלים-רוצחים בעסקת שליט הייתה לשחררם לרצועה ולא אל השטח הפתוח יחסית ביהודה ושומרון. החיסרון הברור של הטכניקה הזו הייתה העובדה שבעזה הצטברו חמאסניקים שמכירים היטב את הגדה המערבית ואת פעילי חמאס והתאים הרדומים שלו בשטח. פוקהא היה הבולט שבהם. על פי מקורות מודיעין, הוא הופעל על ידי ערורי במאמץ מתמשך לייצר פיגועים. ערורי עצמו, שמתגורר באיסטנבול, שינה לאחרונה את תבנית פעולתו. הוא משתדל שלא לבצע פעולות הכוונת טרור משטח טורקיה ומרבה לשוטט במזרח התיכון, בדגש על נסיכויות המפרץ. שם הוא מרגיש חופשי יותר. ביום שישי הוא איבד את איש המבצעים המנוסה והנחוש ביותר שלו ברצועה.

אם אכן מדובר בפעולה ישראלית, מדובר בהתפתחות אסטרטגית: בדומה להפצצות הישראליות בשנים שחלפו בשטח סוריה (על פי פרסומים זרים), גם כאן ישראל פועלת בצורה שתאפשר לחמאס להכיל את הפגיעה ולהבליג. מדובר בפעולה בחתימה נמוכה, שונה במהותה מסיכול אווירי באמצעות כלי טיס. לו סוכל פוקהא באמצעות חיל האוויר הישראלי, הייתה זו הכרזת מלחמה בוטה. בדרך בה חוסל, אם אכן חוסל על ידי ישראל, מאפשרת ישראל לחמאס שלא לצאת מגדרו ולשמור על כללי המשחק הנהוגים בין הצדדים.

התגובה החמאסית מדאיגה: במקום לשתף פעולה עם העמימות ו"לפתוח בחקירה", האשימו דוברי חמאס מיידית את ישראל והצהירו שתגיע נקמה. מדובר, כנראה, בניסיון לפגוע באישיות ישראלית בכירה. עם זאת, בירושלים לא נרשמה התרגשות חריגה.

המטרה הישראלית היא לסכל ככל האפשר את כוונות הפיגוע של חמאס במהלך חג הפסח המתקרב (באמצע אפריל), מבלי להצית את השטח. ישראל מבצעת כמעט מדי לילה מעצרי מנע בגדה.

פעילותו של ערורי מעוררת תסכול לא מבוטל בקרב פעילי השטח של חמאס. כמעט כל מי שערורי יוצר איתו קשר במאמץ להפעילו ולגייסו לטרור, מוצא את עצמו בתוך תקופה לא ארוכה בכלא הישראלי, גם אם לא נקט בפעילות של ממש. השיטה הישראלית הזו, המכונה "מכסחת הדשא", מאפשרת לישראל לשמור על טרור החמאס בגדה על אש קטנה מאוד, אם בכלל. בקרב חמאס כאמור, זה רק מגביר את התסכול.

כך או אחרת, גם אם מאמצי חמאס לחדש את הטרור בשטחי ישראל יסוכלו, לשני הצדדים ברור שהכיוון הכללי ששניהם כבולים אליו הוא סבב אלימות נוסף במוקדם או במאוחר.

רם בן ברק, לשעבר סגן ראש המוסד ומנכ"ל משרד המודיעין, אמר השבוע לאל-מוניטור: "יש אפשרות למנוע את סבב האלימות הבא בעזה. מציאות החיים ברצועה קשה מאוד וחמאס מנסה לפרוץ את המבוי הסתום. החיים בעזה היום הם כמעט בלתי נסבלים. אני הייתי ממליץ, במקום לחכות לסבב הבא, שיסתיים בהבנות חדשות, לשבת היום ולראות מה אפשר לעשות כדי לייצר איזשהו אופק שכדאי להתקדם אליו עבור עזה. לשחרר לחץ, לשפר את הכלכלה".

אמירותיו של בן ברק מצטרפות לדעות דומות שפורסמו כאן במאמרים דומים, גם מצדם של גורמים בכירים כרמטכ"ל אינזנקוט, שר הביטחון ליברמן ומתאם הפעולות בשטחים מרדכי. הבעיה היא שחוץ מאמירות, לא נעשה שום דבר ממשי בשטח. ולכן, גם אם חיסולו של פוקהא הוא הצלחה ישראלית טקטית חשובה, אסטרטגית המצב הבסיסי נותר כשהיה: ממתינים לסיבוב הבא.

More from Ben Caspit

Recommended Articles