דילוג לתוכן העיקרי

האם חמאס יגיב לחיסולו של מאזן פוקהא?

נסיבות חיסולו של מאזן פוקהא ברצועת עזה אינן מחייבות את חמאס להגיב מהבטן, אך מנהיג התנועה החדש יחיא סינוואר עלול להיתפס בעיני בכירי הזרוע הצבאית המיליטנטים כמנהיג חלש שאינו מקיים את הבטחותיו – להוביל ג'יהאד מול ישראל.
EDITORS NOTE: Graphic content / Yahya Sinwar (C-R), the new leader of Hamas in the Gaza Strip and senior political leaders of the Islamist movement, Ismail Haniyeh (C-L) and Rawhi Moshtaha (L-2) attend the funeral of Hamas official, Mazen Faqha in Gaza city on March 25, 2017.
Gunmen in the Gaza Strip had shot dead the Hamas official on March 24, 2017, according to Iyad al-Bozum, an interior ministry spokesman in the Hamas-ruled Gaza Strip. Faqha had been released by Israel six years earlier in the 2011 pris

מאזן פוקהא, בכיר בזרוע הצבאית של חמאס, ששוחרר בעסקת שליט, חוסל בידי יחידה של מסתערבים – כך משוכנעים בעזה [24 במארס]. מחסליו של פוקהא, שהיה על פי מקורות ביטחוניים ישראלים אחראי על הפעלתן של חוליות טרור בגדה, השתמשו כנראה במשתיקי קול, מה שהעלה מיד חשד בקרב בכירי התנועה כי לא "אויבים מבית" ירו בו למוות, אלא הישראלים.

תחקיר ראשון שערכו בחמאס העלה שפוקהא חוסל באזור תל אלהווא (גבעת הרוחות), מרחק קצר מחוף הים. והמיקום העלה את החשד שהמחסלים הגיעו בסירות, נחתו בחוף ובסיוע משתפי פעולה בתוך הרצועה ארבו לפוקהא. זו הסיבה לכך שחמאס החליט לסגור את מעבר ארז ליציאה של פלסטינים עד אשר יתברר שהמסייעים לא נמלטו מהרצועה.

בעבר, כשחמאס האשים את ישראל בפיצוץ מסתורי כזה או אחר ברצועה, ישראל הרשמית מיהרה להכחיש שאין ידה במעל. הפעם ישראל לא הכחישה (ולא אישרה) את מעורבותה בחיסול פוקהא. את שתיקתה אפשר לפרש כחצי הודאה.

אם ישראל אכן חיסלה את פוקהא, זוהי בלי ספק שיטת פעולה שונה מחיסולי העבר שביצעה. השייח' אחמד יאסין למשל חוסל באמצעות טיל שנורה לעבר עגלת הנכים שבה הריצו אותו מאבטחיו [מארס 2004]; עבד אל-עזיז רנטיסי יורשו חוסל שלושה שבועות אחריו באמצעות טיל שנורה לעבר מכוניתו. 

ככל הידוע, רק פעם אחת ישראל ביצעה חיסול בעזה שלא מהאוויר. המהנדס יחיא עיאש, שהיה אחראי לרציחתם של עשרות ישראלים, חוסל בינואר 1996 אחרי שהטלפון שלו מולכד על ידי סוכנים הישראלים. חיסולו אז בפעולה נועזת ומתוחכמת הביא לגל פיגועים רצחני בידי מחבלים מתאבדים של חמאס, שהתפוצצו באוטובוסים ברחבי ישראל, גרמו לרציחתם של מאות ישראלים ולקריסת תהליך אוסלו, והשפיעו על תוצאות הבחירות בישראל באותה שנה. שמעון פרס הפסיד לבנימין נתניהו כיוון שהבוחרים הישראלים ברובם לא היו מוכנים להשלים עם תהליך שלום מהול בדם פיגועים.

בעקבות חיסולו של עיאש קבע חמאס כי כל חיסול של בכיריו יגרור תגובה עוצמתית. לימים, בכל פעם שישראל חיסלה בכיר בארגון, פעילי הזרוע הצבאית הגיבו מיד במטח רקטות לעבר ישראל. ד"ר מחמוד א-זהאר, מבכירי חמאס בעזה, אמר לאל-מוניטור בעבר כי בקרב הארגון התקבלה החלטה שעל כל חיסול שמבצעת ישראל תבוא תגובה קשה. זאת כדי לשמור על מאזן הרתעה עמה וכדי שישראל תחשוב פעמיים לפני שהיא מחליטה לפגוע בבכירי חמאס.

חיסולו של אחמד ג'עברי, ראש הזרוע הצבאית [2012], היה עילה לפרוץ מבצע "עמוד ענן". ראשי חמאס לא היו מוכנים לסטות מהמשוואה שכל חיסול גורר תגובה, גם בידיעה שהם גוררים את ישראל לעימות צבאי מקיף ולאובדן חייהם של רבים.

השאלה המסקרנת עכשיו היא כיצד יגיב חמאס לחיסול פוקהא. האם יבליג, כי בעת הזו מנהיגיו חוששים מעימות מזוין נוסף עם ישראל? ואם יבליג, איך יסביר זאת מנהיג התנועה החדש יחיא סינוואר? הרי הוא עלול להיתפס בעיני בכירי הזרוע הצבאית המיליטנטים כמנהיג חלש שאינו מקיים את הבטחותיו.

בראיון לאל-מוניטור אומר אחד מראשי הזרוע המדינית של חמאס, כי בארגון בטוחים מעל לכל ספק שישראל היא שעומדת מאחורי החיסול של פוקהא, וכי טביעות אצבעותיה ברורות. לדבריו, חמאס הקים ועדת חקירה לבדיקת השתלשלות האירועים והיא תגיש את מסקנותיה בקרוב.

ועדת החקירה חשובה לחמאס לא רק כדי ללמוד כיצד הגיעו המחסלים אל עזה מבלי שאותרו על ידי תצפיתנים, אלא יותר מכך כדי לחשוף משתפי פעולה שסייעו לישראל.

מבחינה מבצעית, הקמת הוועדה מעניקה לראשי הזרוע הצבאית ולבכירי הזרוע המדינית זמן לשקול את צעדיהם בתבונה. העובדה שפוקהא לא חוסל באמצעות כלי טיס, אינה מפלילה את ישראל באופן מיידי ואינה מחייבת את חמאס להגיב "מהבטן" כדי להוכיח לציבור הפלסטיני שהתנועה לא זנחה את בסיס כוחה האידיאולוגי, הג'יהאד. מאז הקמתה, לחמאס חשוב לשמור על תדמיתה בעיני הציבור הפלסטיני כמובילת הג'יהאד מול ישראל, ובעיקר כמי שאינה נכנעת לעולם. גם בעת משבר וגם כשניתכות עליה מכות. "בילא תנאזול" (בלי כניעה) הייתה ועודנה סיסמת חמאס אותה זועקים ראשיה בכל עצרת המונים בעזה.

הקמת ועדת חקירה מקצועית משדרת לציבור הפלסטיני, כי ראשי התנועה מגלים שיקול דעת ואחריות שלא לדרדר את הרצועה לעוד סבב לחימה קטלני בטרם יתבררו העובדות ויוסקו המסקנות.

אם אכן במערכת הביטחון הישראלית התקבלה החלטה לחסל מהקרקע ולא באמצעות כלי טיס שאין בו סיכון לחיי לוחמים, אזי כנראה נלקח בחשבון השיקול שבעת הזאת יש להימנע משבירת הכלים עם חמאס תוך השארת פתח מילוט לראשיה. לפי שעה נראה שכך הם פני הדברים.

ועדיין נותרה פתוחה שאלת השאלות – מה הניע את ישראל, בהנחה שהחיסול הוא מעשה ידיה, לחזור ולהשתמש בנשק החיסולים? רמז לכך נתן בשבוע שעבר ראש השב"כ נדב ארגמן, כשטען בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי השקט הביטחוני הוא מדומה וכי אין יום בו חמאס אינה מנסה לבצע פיגוע בישראל. ארגמן העריך כי בתקופת חג הפסח יגברו המאמצים לפגע. פוקהא היה אחראי על הפעלתן של חוליות טרור בגדה, וזה כנראה מסביר הכל.

More from Shlomi Eldar

Recommended Articles