נתניהו וההסתה נגד הרמטכ״ל: כך נראה חלל מנהיגותי
אל מול האיומיום ברצח הרמטכ״ל אחרי פסק הדין של אלאור אזריה, התגובה של ראש הממשלה הייתה רפה, ונועדה בעיקר להתחנף לימין. את הצורך של הציבור במבוגר אחראי, שישים את טובת המדינה לפני טובתו האישית, מילאו קצינים בכירים בצה״ל.
בחודש יולי האחרון התקיים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת מפגש טעון בין חברי הוועדה לרמטכ"ל, רב אלוף גדי איזנקוט. הישיבה החריגה נקבעה לבקשתו של איזנקוט, שרצה לזעזע את הפוליטיקאים כשטען ש״אובדן אמון הציבור״ הוא ״האיום הגדול ביותר על צה״ל״, ולא הצבאות הזרים מחוץ לגבולותיה של מדינת ישראל. ההקשר היה ברור: הרמטכ״ל התכוון להתבטאויותיהם של חברי כנסת ואנשי ציבור בסוגיית משפטו של החייל אלאור אזריה (שהואשם בהריגת מחבל מנוטרל והורשע מאז בבית דין צבאי).
זעקת הרמטכ"ל באה לאחר חודשים ארוכים של הסתה נגדו ונגד הארגון שהוא עומד בראשו. הוא הרגיש שבכירים במערכת הפוליטית עושים דה-לגיטימציה לעמידתו התקיפה נגד המעשה של אזריה, כדי להרוויח הון פוליטי. אולם מאז לא קרה הרבה. קריאתו של איזנקוט נותרה מיותמת, ומסע הדה-לגיטימציה נגדו רק החריף ככל שהתקרב מועד הכרעת הדין.
לאחר הרשעת אזריה ביום רביעי (4 בינואר) התברר שאיזנקוט צפה במדויק את פני העתיד. קהל ימני מוסת שהתפרע מחוץ לבית הדין בתל אביב איים עליו ברצח כשקרא: ״גדי גדי תיזהר - רבין מחפש חבר״.
