דילוג לתוכן העיקרי

להיות כמו טראמפ

נתניהו בז לשיטת הממשל הישראלית וחולם על שלטון אבסולוטי משוחרר מפיקוח, אבל שכח שהוא כבר השתלט על מרבית המערכת הממשלתית ושבישראל אין את מערכת הבלמים והאיזונים הקיימת במשטר האמריקאי כמו חוקה וכהונה קצובה בזמן.
Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu (R) stands next to Republican U.S. presidential candidate Donald Trump during their meeting in New York, September 25, 2016.      Kobi Gideon/Government Press Office (GPO)/Handout via REUTERS         ATTENTION EDITORS - THIS IMAGE HAS BEEN SUPPLIED BY A THIRD PARTY. FOR EDITORIAL USE ONLY. - RTX2SIO7

כשנכנס בפעם הראשונה ללשכת ראש הממשלה בשנת 1996, היה לנתניהו חלום: להקים בית לבן בירושלים. בתפיסתו והווייתו נתניהו הוא יותר פוליטיקאי אמריקאי מישראלי. הוא בז לשיטת הממשל הישראלית, הכובלת לדעתו את חופש הפעולה של המנהיג הנבחר והופכת אותו לעבד נרצע של המנגנון, הפקידות וההישרדות הפוליטית היומיומית. המודל של נתניהו הוא המשטר הנשיאותי בארה"ב, הקדנציה המובטחת והסמכויות הנרחבות מהן נהנה הנשיא.

באותה קדנציה ראשונה הוא ניסה לקרוא למנהל הלשכה שלו "ראש הסגל", ושאף לשנות את שיטת המשטר. החלומות הללו קרסו בקול רעש גדול: נתניהו חסר הניסיון הצליח להקים נגדו את המערכת הפוליטית כולה והפסיד בבחירות, שהוקדמו, בהפרש גדול לאהוד ברק [1999].

אבל החלום נמשך. בשבועות האחרונים חזר נתניהו לבטא אותו בקול רם. בהתחלה, בשיחות סגורות: ניצחונו של דונלד טראמפ כנגד כל הסיכויים בבחירות בארה"ב, הלהיב את דמיונו של נתניהו. "אנחנו צריכים להיות כמו טראמפ", שינן בפני שרים ומקורבים, כך לדברי גורמים פוליטיים. אחר כך, ביום ראשון האחרון [11 בדצמבר], הסיר נתניהו את המחסום האחרון ודיבר בישיבת הממשלה און-רקורד: "אצל טראמפ יש 4,000 מינויים פוליטיים שהם משרות אמון", אמר לשרים, "גם אנחנו צריכים להיות מסוגלים לשלוט".

שיטת הממשל בישראל מכבידה מאוד ומגבילה את מספר המינויים הפוליטיים ומשרות האמון שיכולים שרי הממשלה למנות במנגנון הממשלתי. חלק ניכר מהמשרות הממשלתיות מחייבות מכרז מסודר, ואילו משרות בכירות אחרות מחייבות הקמת ועדת איתור מקצועית שמגישה את המלצותיה לשר. מספר המינויים הפוליטיים שהשרים יכולים למנות באופן חופשי מוגבל מאוד, ובישיבת הממשלה האחרונה התלוננו שרים רבים כי הם מתקשים למנות ולפטר פקידים בכירים במשרדיהם בגלל הפרוצדורה המסובכת של ועדות האיתור. נתניהו הסכים. השרים כאילו הרימו לו להנחתה: הזיכרון הארגוני של הפקידות המקצועית צריך להתרכז במינויים הזוטרים, את המינויים הבכירים צריכים השרים למנות ללא מכרזים – אמר נתניהו, "לא נותנים לנהל את המדינה. עובדה שלא ממנים רמטכ"ל על ידי ועדת איתור ולא ממנים מפכ"ל משטרה בוועדת איתור וזה עובד נכון".

מה שנתניהו שכח היא העובדה שאין בישראל מערכת של בלמים ואיזונים הקיימת במשטר הנשיאותי בארה"ב. אין חוקה, אין שני בתי קונגרס, כהונתו של ראש הממשלה לא מוגבלת לשתי קדנציות (שמונה שנים) כמו בארה"ב. נתניהו מנסה לנכס לעצמו את היתרונות שבמשטר האמריקאי, ללא טבלת החסרונות וההגבלות הקיימת בארה"ב.

האמת היא, שנתניהו כבר השלים את מרבית ההשתלטות על המערכת הממשלתית בכך שהצליח למנות פעמיים ברציפות יועץ משפטי לממשלה מטעמו, וגם מפכ"ל המשטרה הנוכחי הוא מינוי שנתניהו הביא, הכשיר והכתיר; כנ"ל בדיוק לגבי מבקר המדינה ורגולטורים ושומרי סף נוספים. כל זה לא מספיק לראש הממשלה. הוא רוצה שלטון אבסולוטי, משוחרר מפיקוח, רגולציה או התערבות חיצונית.

הוא מביט סביבו בקנאה: מצפון הוא רואה את רג'פ טייפ ארדואן המבצר ומגדיל כל הזמן את סמכויותיו. בארה"ב הוא מקנא בדונלד טראמפ, שממנה את מי שהוא רוצה ולא נותן דין וחשבון לאיש, למעט רצונותיו וכוונותיו. ניצחונו האחרון של נתניהו בבחירות בישראל [2015] העצים מאוד את ביטחונו העצמי ומוסס את שארית החששות והפחדים שליוו אותו בקדנציות הקודמות. נתניהו 2016 הגיע למסקנה שעד לא מזמן לא נתנו לו לשלוט ולנהל את ישראל כאוות נפשו. הגיע הזמן, הוא אומר, שזה יקרה.

הקשרים בין נתניהו ואנשיו לטראמפ הדוקים ונרחבים הרבה יותר מכפי שמדווח בתקשורת. לנתניהו יש כבר זמן רב ערוצים פתוחים לטראמפ. השגריר בארה"ב, רון דרמר, מקיים קשר הדוק עם הנשיא הנבחר ואנשיו. גם ראש המוסד יוסי כהן קיים כבר מספר פגישות רגישות בארה"ב עם בכירים בממשל הבא.

בראיון שהעניק ביום ראשון לתכנית "60 דקות" ברשת סי.בי.אס הפתיע נתניהו כשחזר ודיבר על דונלד טראמפ כמי שיסייע לו "לקדם את חזון שתי המדינות". באמירה זו התיישר נתניהו עם הצהרותיו של טראמפ עצמו, שדיבר על שאיפתו להביא לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני. נתניהו שואף להקים ברית קרובה וחסרת תקדים עם הנשיא האמריקאי מוקדם ככל האפשר. על פי תפיסתו, מדיניותו של טראמפ תיקבע בשלבים מוקדמים והכיוון אליו ילך (טראמפ) יוכרע בצעדים הראשונים. הוא רוצה להיות שם, הכי קרוב שאפשר, כשזה יקרה.

בדרכו לשם, שורף נתניהו לא מעט גשרים עם חלקים ניכרים ביהדות ארה"ב. ה"הכשר" הנלהב שהוא העניק לטראמפ בראיון ל-סי.בי.אס, כמו גם בהתבטאויות נוספות, מעורר זעם רב בקרב רבים בקהילה היהודית אמריקאית, הנחשבת ברובה ליברלית ותומכת במפלגה הדמוקרטית. עלייתו לשלטון של טראמפ עוררה בארה"ב יצרים עתיקים של אנטישמיות ויהודים רבים חשים כי "האדמה רועדת" תחת רגליהם. הם מביטים בדאגה על ההתפתחויות ובעודם עושים זאת, מגיע ראש הממשלה של המדינה היהודית ומכשיר את הממשל החדש תוך התעלמות מרגשותיה ומצוקותיה של הקהילה היהודית הגדולה.

נתניהו שומע את הביקורת, אך מתעלם ממנה באלגנטיות. מבחינתו, המסילות לבית הלבן, שנחסמו בפניו בשנים האחרונות, הן אינטרס ישראלי עליון. בפגישתי הראשונה עם הנשיא טראמפ, הוא אמר באותו ראיון ל"60 דקות", אבקש מהנשיא לבטל את הסכם הגרעין בין איראן למעצמות. לדבריו, יש כמה דרכים בהן אפשר לעשות את זה.

נתניהו, נכון להיום, עדיין מאמין שטראמפ התכוון לדבריו כשדיבר על ביטול ההסכם, ואף יעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. בשורה התחתונה, נתניהו נוקט כעת באופנסיבה כפולה: בחזית הפנימית, הוא מתכוון לנסות לשלוט "כמו טראמפ". בחזית החיצונית, הוא שואף למצב בו טראמפ יתנהל כמוהו.

More from Ben Caspit