כשנכנס בפעם הראשונה ללשכת ראש הממשלה בשנת 1996, היה לנתניהו חלום: להקים בית לבן בירושלים. בתפיסתו והווייתו נתניהו הוא יותר פוליטיקאי אמריקאי מישראלי. הוא בז לשיטת הממשל הישראלית, הכובלת לדעתו את חופש הפעולה של המנהיג הנבחר והופכת אותו לעבד נרצע של המנגנון, הפקידות וההישרדות הפוליטית היומיומית. המודל של נתניהו הוא המשטר הנשיאותי בארה"ב, הקדנציה המובטחת והסמכויות הנרחבות מהן נהנה הנשיא.
באותה קדנציה ראשונה הוא ניסה לקרוא למנהל הלשכה שלו "ראש הסגל", ושאף לשנות את שיטת המשטר. החלומות הללו קרסו בקול רעש גדול: נתניהו חסר הניסיון הצליח להקים נגדו את המערכת הפוליטית כולה והפסיד בבחירות, שהוקדמו, בהפרש גדול לאהוד ברק [1999].
אבל החלום נמשך. בשבועות האחרונים חזר נתניהו לבטא אותו בקול רם. בהתחלה, בשיחות סגורות: ניצחונו של דונלד טראמפ כנגד כל הסיכויים בבחירות בארה"ב, הלהיב את דמיונו של נתניהו. "אנחנו צריכים להיות כמו טראמפ", שינן בפני שרים ומקורבים, כך לדברי גורמים פוליטיים. אחר כך, ביום ראשון האחרון [11 בדצמבר], הסיר נתניהו את המחסום האחרון ודיבר בישיבת הממשלה און-רקורד: "אצל טראמפ יש 4,000 מינויים פוליטיים שהם משרות אמון", אמר לשרים, "גם אנחנו צריכים להיות מסוגלים לשלוט".
שיטת הממשל בישראל מכבידה מאוד ומגבילה את מספר המינויים הפוליטיים ומשרות האמון שיכולים שרי הממשלה למנות במנגנון הממשלתי. חלק ניכר מהמשרות הממשלתיות מחייבות מכרז מסודר, ואילו משרות בכירות אחרות מחייבות הקמת ועדת איתור מקצועית שמגישה את המלצותיה לשר. מספר המינויים הפוליטיים שהשרים יכולים למנות באופן חופשי מוגבל מאוד, ובישיבת הממשלה האחרונה התלוננו שרים רבים כי הם מתקשים למנות ולפטר פקידים בכירים במשרדיהם בגלל הפרוצדורה המסובכת של ועדות האיתור. נתניהו הסכים. השרים כאילו הרימו לו להנחתה: הזיכרון הארגוני של הפקידות המקצועית צריך להתרכז במינויים הזוטרים, את המינויים הבכירים צריכים השרים למנות ללא מכרזים – אמר נתניהו, "לא נותנים לנהל את המדינה. עובדה שלא ממנים רמטכ"ל על ידי ועדת איתור ולא ממנים מפכ"ל משטרה בוועדת איתור וזה עובד נכון".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
