קראו
כשנכנס בפעם הראשונה ללשכת ראש הממשלה בשנת 1996, היה לנתניהו חלום: להקים בית לבן בירושלים. בתפיסתו והווייתו נתניהו הוא יותר פוליטיקאי אמריקאי מישראלי. הוא בז לשיטת הממשל הישראלית, הכובלת לדעתו את חופש הפעולה של המנהיג הנבחר והופכת אותו לעבד נרצע של המנגנון, הפקידות וההישרדות הפוליטית היומיומית. המודל של נתניהו הוא המשטר הנשיאותי בארה"ב, הקדנציה המובטחת והסמכויות הנרחבות מהן נהנה הנשיא.
באותה קדנציה ראשונה הוא ניסה לקרוא למנהל הלשכה שלו "ראש הסגל", ושאף לשנות את שיטת המשטר. החלומות הללו קרסו בקול רעש גדול: נתניהו חסר הניסיון הצליח להקים נגדו את המערכת הפוליטית כולה והפסיד בבחירות, שהוקדמו, בהפרש גדול לאהוד ברק [1999].
