דילוג לתוכן העיקרי

הציר הסוני מתערער: ישראל נקרעת בין מצרים לסעודיה

המשבר החריף בין מצרים לסעודיה מטלטל גם את ישראל: מצד אחד היא תומכת בעמדה הסעודית הרואה בציר השיעי סכנה אסטרטגית חמורה לאזור, ומצד שני היא מקיימת יחסים הדוקים עם מצרים הכוללים מאבק משותף בחמאס ובדאע"ש.
15356934_10157786252285524_1557156877_n.jpg

הררי מילים נשפכו על נפלאותיו של "הציר הסוני" בו חברות מדינות ערב פרגמטיות, המקיימות, כל אחת בנפרד, רומן חשאי מחוץ לנישואים עם ישראל. הברית הזו הייתה אמורה לייצר את אותו "תהליך אזורי" עליו מפנטזים בנימין נתניהו, אביגדור ליברמן ואפילו יאיר לפיד. היא מתודלקת במפגשים חשאיים של כולם עם כולם, במודיעין איכותי מאוד שעובר מיד ליד ובשיתופי פעולה שונים ומשונים מתחת לרדאר התקשורתי.

עם זאת, את הסחורה האמיתית, תהליך שלום אזורי אמיתי, הציר הסוני לא סיפק וספק אם יספק אי פעם, ללא התקדמות אמיתית במסלול הישראלי-פלסטיני. במזרח התיכון ארוחת החינם היחידה אפשרית רק אם אתה-עצמך משמש כמנה עיקרית, ונתניהו יודע זאת היטב. אלא שעכשיו, גם המעט שהושג עד כה במגעים החשאיים השונים, נמצא בסכנה.

גורמים המקורבים לשחקני הציר השונים סיפרו השבוע [דצמבר 2016] לאל-מוניטור, כי הציר הסוני חורק, אחידותו מתערערת וההרמוניה בו מופרת. בגדול, הסיבה היא החריקות והמפלות שהמדינות הסוניות חוות במלחמה בסוריה, לטובת הברית הרוסית-שיעית-עלווית אותה מובילים פוטין, אסד וחמינאי. ובמוקד העניינים, המשבר החריף שהפך לעימות ממשי בין מצרים לסעודיה, שתי החברות הבכירות ביותר בקבוצה הסונית, שמחזיקות את הבניין כולו על כתפיהן: מצרים, כמדינה הסונית החזקה ביותר מבחינה צבאית; סעודיה, המדינה העשירה ביותר שמממנת חלק ניכר מהמאמץ הסוני בחזיתות השונות, כולל החזקת הכלכלה המצרית הקורסת מעל המים.

על פי הערכות שונות, המשבר פרץ לאור חשדותיה של סעודיה שמצרים תחת הנשיא עבדל פתאח א-סיסי שינתה לאחרונה את מדיניותה והיא תומכת בהישארותו של בשאר אל-אסד על כס השלטון בדמשק. הסעודים מושקעים עד צוואר במאבק נגד אסד והציר השיעי, והם רואים בשינוי העמדות המצרי כפיות טובה ובגידה של ממש. הסעודים, שפמפמו מיליארדים רבים אל תוך הכלכלה המצרית וסייעו לסיסי לשרוד בשנתו הראשונה בתפקיד, זועמים, והפסיקו לאחרונה את תמיכתם בו. העימות הזה מערער את יסודותיה של הברית הסונית ומטלטל את הספינה כולה.

ישראל מוצאת את עצמה נקרעת בין סעודיה למצרים. עניינית, ישראל תומכת בעמדה הסעודית הרואה בציר השיעי סכנה אסטרטגית חמורה לאזור כולו ומבינה את הדרישה הסעודית לסלק  את  אסד בכל מקרה של הסדר בסוריה. מצד שני, ניצבים היחסים האסטרטגיים ההדוקים של ישראל עם מצרים, הכוללים גם הסכם שלום רשמי ומאבק  משותף בחמאס בעזה ובסניף המקומי של דאע"ש בסיני.

ברקע המצב מקננת דאגה ישראלית הולכת וגוברת ליציבותו של המשטר המצרי לאור מצבה המחריף במהירות של הכלכלה. גורם ישראלי בכיר ביותר אמר השבוע לאל-מוניטור: "אנחנו לא לגמרי מבינים את ההיגיון בפעולותיו של הנשיא סיסי בשנה האחרונה. הזהירות שאפיינה אותו בתקופת שלטונו הראשונה התפוגגה, ועכשיו הוא נוטל סיכונים גדולים שמגבירים את חוסר היציבות במצרים".

הגורם הישראלי מתכוון לסדרה של עסקאות נשק עליהן חתמה מצרים, שהביאה להרמת לא מעט גבות בישראל: "הם רכשו ארבע צוללות מגרמניה ושתי נושאות מסוקים צרפתיות תמורת הון עתק", אומר מקור ישראלי לאל-מוניטור, "זה בנוסף לעסקאות גדולות עם הרוסים והסינים לרכישת כמות גדולה של מטוסי קרב". לדברי המקורות הישראלים, לא ברור מה מניע את מסע ההצטיידות הצבאית נטול הרסן הזה בעוד הכלכלה מתפרקת, הסובסידיות הממשלתיות מקוצצות והתסיסה החברתית גוברת. "אנחנו מקווים שסיסי יודע מה הוא עושה", הוסיף המקור הישראלי, "כי אנחנו לא לגמרי מבינים".

למשוואה הבעייתית המתוארת כאן צריך להוסיף את חוסר הוודאות והערפל האופפים את כוונותיו ודרכי פעולתו העתידיים של הממשל האמריקאי החדש שייכנס לפעולה ב-20 בינואר [2017]. דונלד טראמפ מהווה תעלומה עבור כל השחקנים האזוריים, כולל ישראל. במצרים, העצבנות רבה עוד יותר עקב התחזקותם של הרפובליקנים והתגברות הקריאות בוושינגטון לקצץ בסיוע האמריקני לקהיר לאור הצעדים הדרקוניים והחוקים האנטי דמוקרטיים שנוקט לאחרונה הנשיא סיסי. בסוגיה הזו מקווים המצרים לקבל "מטריה אווירית" מישראל, שכבר נחלצה לטובת קהיר בוושינגטון כמה פעמים בעבר הקרוב.

כל הטוב הזה ימתין למוצא פיו של טראמפ בחודש הבא. הנשיא הנבחר, שהתמצאותו בביצה המזרח תיכונית מוגבלת מלכתחילה, יזדקק לכמות מוגברת של מזל כדי לצלוח בשלום את החודשים הראשונים בתפקיד. הממשל היוצא מנסה למזער את הכאוס לפני סיום ומזכיר המדינה ג'ון קרי סיפר השבוע [4 בדצמבר] לבאי "פורום סבן" בוושינגטון, כי הוא קרוב להשיג סוג של הסכמה בין הצדדים הנצים בתימן, שתרגיע לפחות את החזית הזו בטווח הקצר. כל השאר יהיה, החל מה-20 בחודש הבא, באחריותו של ממשל טראמפ.

More from Ben Caspit

Recommended Articles