למה הציבור כבר לא מאמין שמחירי הדירות ירדו?
בניגוד לנתניהו, שר האוצר כחלון לא מסתפק בהצהרות ופועל במרץ לפתרון משבר בועת הנדל״ן. אולם גם ההבטחות שלו בתקשורת מתנפצות פעם אחר פעם אל מול הדו״חות הרשמיים, שמראים על עלייה בלתי פוסקת במחירים.
בקיץ 2011 הרגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו שכיסאו מתנדנד: מאות אלפי ישראלים מילאו את הרחובות בהפגנות מחאה על יוקר המחייה ועל מצוקת הדיור. משבוע לשבוע גדל מספר המפגינים והתרחבו מעגלי המוחים, במה שהפך למחאה העממית הגדולה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל.
במאמציו לעצור את המחאה שאיימה להפילו כינס נתניהו ביולי באותה שנה מסיבת עיתונאים, כשלצדדיו שר השיכון אז, אריאל אטיאס (ש"ס), ושר האוצר יובל שטייניץ (ליכוד).
קצרה היריעה מלהיזכר בכל ההבטחות והתוכניות הגדולות שגובשו אז אד-הוק במסגרת תוכנית חירום להורדת מחירי הדירות, כמו לאשר 50 אלף יחידות דיור חדשות לבנייה או לדאוג לשכירות מוזלת. נתניהו החמיא לעצמו כי זיהה את הבעיה עוד לפני שהפך לראש הממשלה בפעם השנייה, והאשים ממשלות קודמות בטעויות ובניסיונות ליישם פתרונות שגויים. אולם גם התוכנית שהוא הציג אז התגלתה כלא יותר מספין שנועד להרגיע את הרוחות. נתניהו שרד, ונבחר פעמיים נוספות לראשות הממשלה.
כמעט שש שנים חלפו מאז, ועל פי כל המדדים, מחירי הדירות המשיכו לטפס בתקופה הזאת בהתמדה. רק בשנה האחרונה הם קפצו בתשעה אחוזים, כפי שעולה מסקירת שמאי המקרקעין לסיכום הרבעון השלישי של 2016, שפורסמה בסוף נובמבר.
