דילוג לתוכן העיקרי

בין פופוליזם לליברליזם: מי יתן את הטון בליכוד?

בצד אחד במפלגת השלטון ניצבים השרים גלעד ארדן, גילה גמליאל וישראל כץ, שנאמנים לערכיו של הליכוד האמיתי ופועלים לשילוב המגזר הערבי בחברה. מצד שני יש קבוצה פופוליסטית שדואגת בעיקר לעצמה, אבל כנראה תהיה זו שתשלט על השיח במושב החורף הקרוב.
Israel's Public Security Minister Gilad Erdan (3rd L) and police commissioner Roni Alsheich (3rd R) speak to members of the media at the Western Wall in Jerusalem's Old City as Palestinians mark the first Friday of the holy fasting month of Ramadan on the nearby compound known to Muslims as Noble Sanctuary and to Jews as Temple Mount June 10, 2016. REUTERS/Amir Cohen - RTSGVL8

בשבוע הבא יעלה ברשתות החברתיות ובערוצי הטלוויזיה מסע פרסום לעידוד גיוסם של צעירים ערבים למשטרת ישראל. במרכז הקמפיין, שמאחוריו עומד השר לביטחון פנים גלעד ארדן, יהיו סרטונים מושקעים שבהם שלושה שוטרים ערבים מצטיינים יקראו להצטרף לארגון.

ארדן הוא גם זה שהעניק לפני חצי שנה (14 באפריל) את דרגות הניצב לקצין המשטרה המצטיין, ג'מאל חכרוש, והפך אותו בכך לניצב המוסלמי הראשון במשטרת ישראל. חכרוש מונה לעמוד בראש המינהלת החדשה לשיפור שירותי המשטרה ביישובים הערבים. בטקס הענקת הדרגה הכריז ארדן כי ״המעמד נושא בכפיו בשורה של ממש, שהמתינה להתגשם כמעט 70 שנים. עד היום לא הענקנו שירותי אכיפה שוויוניים במגזר הערבי. אם נהיה כנים עם עצמנו, לא נוכל להביט על החברה הערבית בישראל, עם ביטויי האלימות והפשיעה שבה, ולרחוץ בניקיון כפינו״.

מבחינה פוליטית בתוך הליכוד, ההשקעה של ארדן במגזר הערבי לא תסייע לו בפריימריז לדירוג מועמדי המפלגה לבחירות הבאות לכנסת. יש מי שיטען שהיא אף תזיק לו על רקע עלייתם כוחם של הקולות הקיצוניים במפלגה, שמנהלים מסע דה-לגיטמציה נגד ערביי ישראל כדי לצבור הון פוליטי.

ארדן, כמו השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל ושר התחבורה ישראל כץ, שייכים לקבוצה הולכת ומתכווצת בצמרת הליכוד, שנשארה נאמנה לערכיה המכוננים של המפלגה בכל הנוגע לשוויון זכויות לערביי ישראל. על סדר היום של המפלגה השתלטה שרת התרבות מירי רגב, ששוברת שיאי פופלריות במפלגתה ככל שהיא רודפת אמנים ערבים ומתנכלת למיעוטים. אפילו יו״ר הליכוד, ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא מהסס לצאת באמירות גזעניות נגד הציבור הערבי כדי לשרת את צרכיו הפוליטיים, ולא יעזרו ההתנצלויות שלו לאחר מעשה.

באווירה הזאת בליכוד, אין זה מובן מאליו שגמליאל תקפה התבטאות של נתניהו נגד אזרחי ישראל הערבים. יממה אחרי הפיגוע בפאב ברחוב דיזנגוף בתל אביב ב-1 בינואר, שבו נהרגו שני בני אדם, הגיע נתניהו אל מקום הירי ואמר בנאום כי ״נדרוש מכולם נאמנות כלפי חוקי המדינה. אי אפשר לומר ׳אני ישראלי בזכויות ובחובות לא׳״. דבריו התקבלו כהטלת ספק בנאמנותו של הציבור הערבי כולו למדינה וכרמיזה כי הוא מסייע לטרור. יום לאחר מכן אמרה השרה גמליאל: ״די לפופוליזם, צריך להוריד את הטונים כלפי החברה הערבית״. אמירותיה אלה עולות בקנה אחד עם מאבקה בממשלה להשגת תקציב של מיליארדים לתוכנית היסטורית לצמצום הפער עם המגזר הערבי.

הדברים נכונים גם לגבי השר כץ, שבחודש שעבר השיק מערך קווי תחבורה ציבורית חדשים במגזר הערבי, והצהיר כי ״הדבר יביא להרחבת מעגל התעסוקה של התושבים ביישובים אלה, ובעיקר של הנשים, שלא נהגו לצאת לעבודה בגלל חוסר באמצעי תחבורה זמינים״. במקביל, החל משרד התחבורה להפעיל סוף־סוף גרסה בערבית של אפליקציית התחבורה הציבורית הרשמית ״כל־קו״, המאפשרת לקבל מידע בזמן אמת על זמני ההגעה של האוטובוסים.

כשארדן, גמליאל וכץ יתחילו במאמציהם לגייס תמיכה לבחירות הפנימיות בליכוד, סביר להניח שלמעשים האלה לא יהיה ערך רב.

ביום שני (31 באוקטובר) ייפתח מושב החורף של הכנסת. מפלגת השלטון תחזור אל הכנסת עם תדמית ציבורית חבוטה וירודה בכל הנוגע לנבחריה. החל מקביעת בית המשפט השבוע (25 באוקטובר) כי ח״כ אורן חזן צרך סמים קשים וניהל קזינו בבולגריה, דרך התקרית ההזויה שנחשפה ב״ידיעות אחרונות״ שבה סגן השר ירון מזוז רדף אחרי פעיל ליכוד עם סכין, ועד הפרובוקציות של מירי רגב וההקצנה האידאולגית של בכירי המפלגה לכיוון המתנחלים. הליכוד, מפלגת העם, נראית מבחוץ כמו מפלגה יהירה, שאיבדה את הרסן, אשר בכיריה חוששים לגנות את חזן או את מזוז שמא ייגרם להם נזק פוליטי.

למרבה הצער, הקולות השפויים בצמרת התנועה נבלעים, ונותני הטון בתקשורת הם הפרובוקטורים, שממאיסים את המפלגה על הציבור השפוי שנמנה על תומכיה ומצביעיה, ויש לא מעט כאלה.

כדי להדגים עד כמה חדה התפנית שעברה על הליכוד בשנים האחרונות, ובעיקר מאז בחירות 2015, בכל הנוגע לזכויות המיעוט הערבי, צריך להזכיר את יו״ר הליכוד הנערץ, מנחם בגין. בשבוע הבא (6 בנובמבר) יצוין יובל לביטול הממשל הצבאי על ערביי ישראל. היום קשה להאמין, אבל מי שניהל את המאבק העיקש ביותר לביטול הממשל שהונהג עם קום המדינה ופגע קשות בחופש התנועה וחופש העיסוק של ערביי ישראל היה בגין. כמנהיגה של מפלגת הימין הליברלית שקמה על פי ערכי ז'בוטינסקי, האמין בגין בביטול הממשל הצבאי ופעל לצורך כך, אף שאנשי שמאל מתוך הממשלה התנגדו לכך לאחר שאימצו את עמדת ראשי מערכת הביטחון.

בגין הוא המנהיג הנערץ ביותר מבין ראשי הליכוד על פי כל הסקרים, ורבים מבכירי התנועה, בראש ובראשונה נתניהו, עושים שימוש בשמו ונתלים במורשתו, תוך התעלמות מהמרכיב הליברלי שבה. למרבה הצער, נראה שבמאבק בין נציגי הליכוד הליברלי הבגינסטי לאנשי ליכוד הפופוליסטי, ידם של האחרונים על העליונה. בהתחשב בעובדה שיו״ר הקואליציה הוא דוד ביטן, מראשי הקבוצה הפופוליסטית, סביר להניח שהם אלה שיתנו את הטון גם במושב החורף הקרוב.

Start your PRO membership today.

Join the Middle East's top business and policy professionals to access exclusive PRO insights today.

Join Al-Monitor PRO Start with 1-week free trial