בין פופוליזם לליברליזם: מי יתן את הטון בליכוד?
בצד אחד במפלגת השלטון ניצבים השרים גלעד ארדן, גילה גמליאל וישראל כץ, שנאמנים לערכיו של הליכוד האמיתי ופועלים לשילוב המגזר הערבי בחברה. מצד שני יש קבוצה פופוליסטית שדואגת בעיקר לעצמה, אבל כנראה תהיה זו שתשלט על השיח במושב החורף הקרוב.
בשבוע הבא יעלה ברשתות החברתיות ובערוצי הטלוויזיה מסע פרסום לעידוד גיוסם של צעירים ערבים למשטרת ישראל. במרכז הקמפיין, שמאחוריו עומד השר לביטחון פנים גלעד ארדן, יהיו סרטונים מושקעים שבהם שלושה שוטרים ערבים מצטיינים יקראו להצטרף לארגון.
ארדן הוא גם זה שהעניק לפני חצי שנה (14 באפריל) את דרגות הניצב לקצין המשטרה המצטיין, ג'מאל חכרוש, והפך אותו בכך לניצב המוסלמי הראשון במשטרת ישראל. חכרוש מונה לעמוד בראש המינהלת החדשה לשיפור שירותי המשטרה ביישובים הערבים. בטקס הענקת הדרגה הכריז ארדן כי ״המעמד נושא בכפיו בשורה של ממש, שהמתינה להתגשם כמעט 70 שנים. עד היום לא הענקנו שירותי אכיפה שוויוניים במגזר הערבי. אם נהיה כנים עם עצמנו, לא נוכל להביט על החברה הערבית בישראל, עם ביטויי האלימות והפשיעה שבה, ולרחוץ בניקיון כפינו״.
מבחינה פוליטית בתוך הליכוד, ההשקעה של ארדן במגזר הערבי לא תסייע לו בפריימריז לדירוג מועמדי המפלגה לבחירות הבאות לכנסת. יש מי שיטען שהיא אף תזיק לו על רקע עלייתם כוחם של הקולות הקיצוניים במפלגה, שמנהלים מסע דה-לגיטמציה נגד ערביי ישראל כדי לצבור הון פוליטי.
ארדן, כמו השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל ושר התחבורה ישראל כץ, שייכים לקבוצה הולכת ומתכווצת בצמרת הליכוד, שנשארה נאמנה לערכיה המכוננים של המפלגה בכל הנוגע לשוויון זכויות לערביי ישראל. על סדר היום של המפלגה השתלטה שרת התרבות מירי רגב, ששוברת שיאי פופלריות במפלגתה ככל שהיא רודפת אמנים ערבים ומתנכלת למיעוטים. אפילו יו״ר הליכוד, ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא מהסס לצאת באמירות גזעניות נגד הציבור הערבי כדי לשרת את צרכיו הפוליטיים, ולא יעזרו ההתנצלויות שלו לאחר מעשה.
