איך שולטים על ישראל בשלט רחוק?
אם פעילותו של בצלם לחשיפת עוולות הכיבוש תביא להטלת סנקציות על ישראל, גם פעילי הארגון ייפגעו מהם כתושבי המדינה. לעומת זאת, יש כמה ישראלים שמשפיעים על גורלה ממרחקים, ופטורים מאחריות אישית למעשיהם.
הופעתו של מנכ"ל בצלם חגי אלעד בפני מועצת הביטחון של האו"ם (14 באוקטובר) בעניין הבנייה היהודית בשטחים הכבושים והריסת בתיהם של הפלסטינים, הפיקה מבול של גינויים נגד ארגוני שלום וזכויות אדם ישראלים. המחאה על חציית גבולות הביקורת נגד הכיבוש מישראל אל מדינות הים, נמהלה בביקורת חריפה על חציית הגבול שבין דיווח אובייקטיבי על הפרת זכויות אדם באזור C בגדה לבין עידוד אקטיבי של הקהילה הבינלאומית לפעול נגד ישראל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר את בצלם "ארגון קיקיוני", שמנסה להשיג באמצעות כפייה בינלאומית את מה שלא עלה בידו להשיג בבחירות דמוקרטיות. מזל מועלם טענה כאן שאלעד שיחק לידי הימין וכינתה את הופעתו "איוולת". לעומת זאת, שלומי אלדר כתב כי פעילות הארגונים בזירה הבינלאומית מספקת הוכחה לעולם שלא כל הציבור בישראל תומך בהמשך הכיבוש. גם מאמר המערכת של "הארץ" שיבח את בצלם, וטען כי לא הייתה זו רק זכותו להשמיע את הדברים החשובים והאמיצים בפני חברי מועצת הביטחון, אלא גם חובתו.
כידוע, נאום של ראש ממשלת ישראל בפני הקונגרס האמריקאי במטרה לסכל את מדיניות הממשל, נחשב בעיניו למעשה הרואי. אך אפשר לנחש את תגובתו של ראש הממשלה אם יו''ר האופוזיציה יצחק הרצוג היה מזמין את נשיא ארצות הברית לכנסת, כדי לתקוף את מדיניות ההתנחלויות של הממשלה.
נתניהו יכול ללמד את השמאל יותר מפרק אחד בעבודות חוץ. יותר מפעם אחת ניסה יו"ר האופוזיציה נתניהו לחבל במדיניותה של ממשלת רבין על ידי כפייה מבחוץ, ולהשיג בדרך זו מה שלא עלה בידו להשיג בבחירות דמוקרטיות.
