בפעם הראשונה מאז החתימה על הסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה ביממה אחרי אישורו על ידי הפרלמנט באנקרה, שבו מטוסי חיל האוויר והמל"טים הישראלים לשמי רצועת עזה. בתגובה לפגיעת רקטה בשדרות (21 באוגוסט), הם תקפו במשך שעתיים כחמישים יעדים בשטח הפלסטיני. אנקרה הודיעה כי התקיפה הישראלית "אינה מקובלת", מהווה הפרה של החוק הבינלאומי, מפריעה לתהליך השלום עם הפלסטינים (לא ברור לאיזה תהליך התכוונה) ומפרה את תקופת השקט היחסי באזור. בתגובה לתגובה, הציע דובר משרד החוץ בירושלים לטורקיה "לחשוב פעמיים לפני שהיא מבקרת פעולות צבאיות של מדינות אחרות". הדובר הבטיח כי ישראל "תמשיך להגן על אזרחיה החפים מפשע מפני כל ירי טילים על שטחנו".
דובר משרד החוץ הטורקי מצא לנכון להדגיש בתגובתו לתקיפה כי "העובדה שנרמלנו את היחסים עם ישראל אין פירושה שנשתוק לנוכח מתקפות נגד העם הפלסטיני". משרד החוץ הישראלי נדרש אף הוא להסכם הפיוס וציין כי "אין משמעותו שנשתוק לנוכח גינוייה המופרכים נגדנו". כך נולדה באוגוסט 2016 נוסחת הקסם, שמאפשרת לישראל להמשיך לאכול את עוגת הכיבוש ולהשאיר בשלמותם את היחסים עם מדינה מוסלמית חשובה: הפלסטינים יתקפו את שדרות, חיל האוויר הישראלי יתקוף את עזה, טורקיה תגנה את ישראל, וישראל תגנה את טורקיה. ומה יעלה בגורלם של ילדי עזה הנצורים? למי באמת איכפת?
האם מישהו זוכר שהמשבר ביחסים התחולל בגלל המצור? תשעה אזרחים טורקים נהרגו במהלך פשיטת חיל הים על אחת משש אוניות שיצאו מטורקיה במאי 2010. הם ביקשו להביא לתושבי עזה מזון ותרופות ולקושש כותרות אנטי ישראליות. הסכם הפיוס שנחתם בסוף יוני דילג בקלילות על חומות עזה. הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן הסתפק בהצהרה כי טורקיה "תפעל בכל הצעדים הדרושים לטיפול בעוולות שנעשו לעם הפלסטיני". הוא דיבר כמובן אל אזרחי טורקיה. תושבי עזה לא באמת מעניינים אותו. זה הזכיר לי שלפני עשרים שנה בערך שמעתי את שר החוץ אז, דוד לוי, משיב לנזיפה דומה מפי ראש ממשלת טורקיה לשעבר, נג'מטין ארבקאן, במילים "טורקיה היא המדינה האחרונה שיכולה להטיף לנו מוסר". לוי התכוון לג'נוסייד בארמנים לפני מאה שנה ( שישראל הרשמית מסרבת להכיר בו). ראש הממשלה בנימין נתניהו בחר להתעלם מהנזיפה של ארדואן. הוא העדיף לספר לציבור הישראלי על חשיבות היחסים האסטרטגיים בין ישראל לטורקיה, כדי להצדיק את ההתנצלות על תקרית המרמרה ואת הסכמתו לשלם פיצויים למשפחות ההרוגים.
דו"ח מיוחד שפורסם בסוף השבוע האחרון (26 באוגוסט) על ידי לא פחות מ-16 סוכנויות או"ם הפועלות בשטחים הפלסטינים, ממחיש את הצביעות הטורקית. לא רק שהסכם הפיוס לא תרם מאומה ל1.9 מיליון תושבי עזה הנצורים- מצבם הולך ומחמיר. המסמך המיוחד, המבוסס בין השאר על נתוני הבנק העולמי, מציג תמונה קשה של המצב ההומניטארי באזור הנצור. התל"ג לנפש עלה בעשרים השנים האחרונות בלא יותר משני אחוז - פחות משיעור הריבוי הטבעי השנתי ברצועה. התל"ג לנפש אינו עולה על 463 דולר לשנה - כמחצית מהתפוקה לנפש בגדה. הסיבה המרכזית לכך היא ההגבלות על יצוא מוצרים מוגמרים ועל יבוא חומרי גלם. בגלל ההגבלות על כניסת חומרי בנייה לרצועה, כמחצית מ-11 אלף מבני המגורים שנהרסו כליל לפני שנתיים במבצע צוק איתן, וכשליש מאלה שנהרסו חלקית, עומדים בשיממונם. 75 אלף בני אדם נותרו חסרי בית.
בדצמבר 2015 הוחמרו תנאי יציאת חולים מהרצועה לצורך טיפול רפואי בגדה ובישראל. כמו כן דווח באחרונה שישראל הודיעה כי תתיר לתושבי עזה לצאת לחו"ל דרך גשר אלנבי, בתנאי שיחתמו על התחייבות שלא ישובו לרצועה במשך לפחות שנה. בחודשים האחרונים - לאחר החתימה על הסכם הפיוס - בוטלו, או לא חודשו, אישורי היציאה הקבועים של כשליש מהסוחרים ואנשי העסקים שקיבלו בשנים האחרונות בקביעות היתרי יציאה ארוכי טווח מהרצועה (מתוך כ-5,000 הסוחרים הרשומים). לאחר יותר מחודשיים שבהם אפשרה לדייגי עזה להרחיק עד תשעה מייל ימי מהחוף הדרומי של עזה, הודיעה ישראל כי היא שוב מגבילה את המרחק לשישה מייל. ארגון זכויות האדם "גישה" מציין כי בהעדר נימוק ביטחוני, אין סיבה להגבלתו של המרחב הימי שאמור לפרנס כ-4,000 עובדים. אם מצרפים לכך את הסגירה הכמעט הרמטית של כניסת עזתים למצרים דרך מעבר רפיח, מקבלים שיעור אבטלה כולל של יותר מ-40 אחוזים ו-60 אחוז בקרב הצעירים.
אכן, כפי שאמר דובר משרד החוץ, מן הראוי שטורקיה "תחשוב פעמיים" לפני שהיא מותחת ביקורת על העוול שישראל גורמת לאוכלוסייה אזרחית. בשעה שאנקרה התלוננה על הפצצת חיל האוויר בעזה, בתגובה על ירי רקטה לעבר ישראל, מטוסים טורקים הרגו עשרות אזרחים כורדים בגבול סוריה.
אבל טורקיה לא לבד. היא אינה המדינה היחידה שעושה לעצמה יחסי ציבור על גבם של אזרחי עזה הנצורים. על פי נתוני הבנק העולמי המובאים בדו"ח סוכנויות האו"ם, מתוך 3.5 מיליארד דולר שהמדינות התורמות, בראשן מדינות המפרץ העשירות, התחייבו בקול תרועה לתרום לשיקום עזה בוועידת קהיר שהתקיימה באוקטובר 2014, הגיעו לאזור 475 מיליון דולר. במקביל, סבלם של ילדי רצועת עזה נישא ברמה בפיהם של עסקני הרשות הפלסטינית, שמבלים את זמנם בוועידות בינלאומיות, ואף משמש לתעמולת החמאס נגד ישראל והרשות.
העיקר שבלשכת ראש הממשלה בירושלים ובארמון הנשיאות באנקרה כולם מרוצים; ההתקפה על עזה הסתיימה ללא נפגעים לשני הצדדים. הסכם הפיוס עבר בהצלחה את המבחן הראשון. שתהיה לתלמידי עזה שנת לימודים שקטה. גם לתלמידי שדרות. קורבנותיה של דיפלומטיית הצביעות.