הפיוס בין ישראל לטורקיה ניצח את ילדי עזה הנצורים

בפעם הראשונה מאז החתימה על הסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה ביממה אחרי אישורו על ידי הפרלמנט באנקרה, שבו מטוסי חיל האוויר והמל"טים הישראלים לשמי רצועת עזה. בתגובה לפגיעת רקטה בשדרות (21 באוגוסט), הם תקפו במשך שעתיים כחמישים יעדים בשטח הפלסטיני. אנקרה הודיעה כי התקיפה הישראלית "אינה מקובלת", מהווה הפרה של החוק הבינלאומי, מפריעה לתהליך השלום עם הפלסטינים (לא ברור לאיזה תהליך התכוונה) ומפרה את תקופת השקט היחסי באזור.  בתגובה לתגובה, הציע דובר משרד החוץ בירושלים לטורקיה "לחשוב פעמיים לפני שהיא מבקרת פעולות צבאיות של מדינות אחרות". הדובר הבטיח כי ישראל "תמשיך להגן על אזרחיה החפים מפשע מפני כל ירי טילים על שטחנו".  

דובר משרד החוץ הטורקי מצא לנכון להדגיש בתגובתו לתקיפה כי "העובדה שנרמלנו את היחסים עם ישראל אין פירושה שנשתוק לנוכח מתקפות נגד העם הפלסטיני". משרד החוץ הישראלי נדרש אף הוא להסכם הפיוס וציין כי "אין משמעותו שנשתוק לנוכח גינוייה המופרכים נגדנו". כך נולדה באוגוסט 2016  נוסחת הקסם, שמאפשרת לישראל להמשיך לאכול את עוגת הכיבוש ולהשאיר בשלמותם את היחסים עם מדינה מוסלמית חשובה: הפלסטינים יתקפו את שדרות, חיל האוויר הישראלי יתקוף את עזה, טורקיה תגנה את ישראל, וישראל תגנה את טורקיה. ומה יעלה בגורלם של ילדי עזה הנצורים? למי באמת איכפת?  

האם מישהו זוכר שהמשבר ביחסים התחולל בגלל המצור? תשעה אזרחים טורקים נהרגו במהלך פשיטת חיל הים על אחת משש אוניות שיצאו מטורקיה במאי 2010. הם ביקשו להביא לתושבי עזה מזון ותרופות ולקושש כותרות אנטי ישראליות. הסכם הפיוס שנחתם בסוף יוני דילג בקלילות על חומות עזה. הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן הסתפק בהצהרה כי טורקיה "תפעל בכל הצעדים הדרושים לטיפול בעוולות שנעשו לעם הפלסטיני". הוא דיבר כמובן אל אזרחי טורקיה. תושבי עזה לא באמת מעניינים אותו. זה הזכיר לי שלפני עשרים שנה בערך שמעתי את שר החוץ אז, דוד לוי, משיב לנזיפה דומה מפי ראש ממשלת טורקיה לשעבר, נג'מטין ארבקאן, במילים "טורקיה היא המדינה האחרונה שיכולה להטיף לנו מוסר". לוי התכוון לג'נוסייד בארמנים לפני מאה שנה ( שישראל הרשמית מסרבת להכיר בו). ראש הממשלה בנימין נתניהו בחר להתעלם מהנזיפה של ארדואן. הוא העדיף לספר לציבור הישראלי על חשיבות היחסים האסטרטגיים בין ישראל לטורקיה, כדי להצדיק את ההתנצלות על תקרית המרמרה ואת הסכמתו לשלם פיצויים למשפחות ההרוגים.

דו"ח מיוחד שפורסם בסוף השבוע האחרון (26 באוגוסט) על ידי לא פחות מ-16 סוכנויות או"ם הפועלות בשטחים הפלסטינים, ממחיש את הצביעות הטורקית. לא רק שהסכם הפיוס לא תרם מאומה ל1.9 מיליון תושבי עזה הנצורים- מצבם הולך ומחמיר. המסמך המיוחד, המבוסס בין השאר על נתוני הבנק העולמי, מציג תמונה קשה של המצב ההומניטארי באזור הנצור. התל"ג לנפש עלה בעשרים השנים האחרונות בלא יותר משני אחוז - פחות משיעור הריבוי הטבעי השנתי ברצועה. התל"ג לנפש אינו עולה על 463 דולר לשנה - כמחצית מהתפוקה לנפש בגדה. הסיבה המרכזית לכך היא ההגבלות על יצוא מוצרים מוגמרים ועל יבוא חומרי גלם. בגלל ההגבלות על כניסת חומרי בנייה לרצועה, כמחצית מ-11 אלף מבני המגורים שנהרסו כליל לפני שנתיים במבצע צוק איתן, וכשליש מאלה שנהרסו חלקית, עומדים בשיממונם. 75 אלף בני אדם נותרו חסרי בית.