את חוסר העקביות של מתפקדי הליכוד, השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל מכירה היטב. ב-2003 היא הצטרפה למורדי הליכוד - קבוצת חברי כנסת שניסתה לבלום את תוכנית ההתנתקות מעזה. הקבוצה, שבשיאה מנתה 14 שרים וח״כים, מיררה את חייו של ראש הממשלה ויו״ר המפלגה, אריאל שרון, וזכתה לרוח גבית מחברי הליכוד. המורדים הפכו למרואיינים מבוקשים באולפני הטלוויזיה באותה תקופה. כך גם גמליאל, אז חברת כנסת צעירה בת 30, הייתה בין הבוטים והמתלהמים שבקבוצה, והפכה לחביבת המתנחלים וקבוצות הכוח הימניות הגדולות בליכוד, שהביטחו לה שלעד תהיה חברת כנסת ושרה.
גמליאל הניחה שהיא נמצאת על מסלול המראה, ושבבחירות הבאות במרכז המפלגה לבחירת הרשימה של הליכוד לכנסת, היא תככב בעשיריה הראשונה. כמו יתר חבריה לקבוצת המורדים, היא נישאה על גבי היבריס מהול בשיכרון כוח. אבל אז שרון פילג את הליכוד, הקים את קדימה, והשאיר את המורדים במפלגה מרוסקת על סף קריסה. חברי הליכוד האמינו אז שהמורדים היו הסיבה הישירה לכך.