למרות הניצחון בעבודה, להרצוג אין הרבה סיבות לאופטימיות
יו״ר העבודה הצליח לדחות את הפריימריז על אף ההתנגדות הפנימית העזה, אבל מצבו בציבור הכללי ובקרב מתפקדי המפלגה עדיין עגום. אם יגיע מועמד שיאיים על נתניהו, הרצוג יתקשה לשמור על הכיסא שלו.
כשיו"ר מפלגת העבודה, יצחק הרצוג, ניצב ביום ראשון (31 ביולי) מול עשרות חברי מפלגה שקראו "בוז'י הביתה", הוא כבר ידע שעל אף ההשפלה - הניצחון בקרב על הצעתו לדחיית הפריימריז מונח בכיסו. ייתכן כי זו הייתה הסיבה לכך שהוא לא נראה מודאג. הרצוג שידר לוחמנות כשצעק להם בחזרה ״האם אנחנו לה פמילייה?״, והבהיר שהוא לא מתכוון ללכת לשום מקום, שהוא נשאר בראשות מפלגת העבודה.
ועידת המפלגה, שהתכנסה לאחר עיכובים רבים, הייתה הפעם הראשונה שבה הרצוג עמד מול יריביו בעבודה המבקשים להדיחו. על פי חוקת המפלגה, הבחירות הפנימיות לתפקיד היו"ר היו אמורות להתקיים במאי האחרון. הרצוג, שמעמדו הציבורי נפגע בעקבות ניסיונו הכושל להיכנס לממשלת נתניהו במאי השנה, ביקש לדחות את הקץ. הוא לא התכוון לרגע אחד לעזוב בלי קרב, להניח את ראשו בהתנדבות על הגליוטינה.
מתנגדיו של יו״ר המפלגה, בראשם חברי הכנסת אראל מרגלית, שלי יחימוביץ׳ ועומר בר-לב, דרשו לקיים את הפריימריז בהקדם.
בשורה התחתונה, המפלגה הגיעה לוועידה ביום ראשון כשהיא מרוטה ומותשת משנה קשה ורעה באופוזיציה. על הפרק עמדה הצעת היו"ר הרצוג לדחות את הפריימריז בשנה ליולי 2017, ומנגד הצעת מרגלית ויחימוביץ׳ לקיים את הבחירות בדצמבר 2016.
