דילוג לתוכן העיקרי

גם בהסכם הפיוס עם טורקיה נתניהו לא לקח החלטה מנהיגותית

נתניהו מנסה לשווק את עיסקת הפיוס עם טורקיה כהישג מנהיגותי שלו, למרות שאפשר היה להגיע להסכם כזה, במחיר הרבה יותר נמוך, כבר לפני מספר שנים.
Turkish President Tayyip Erdogan arrives to take part in the jenazah, an Islamic funeral prayer, for the late boxing champion Muhammad Ali in Louisville, Kentucky, U.S. June 9, 2016.  REUTERS/Adrees Latif - RTSGS76

"אני שומע את הביקורת, אני מבין אותה. אך מנהיגות צריכה לעמוד איתן ולקבל החלטות מורכבות, לעתים קשות... באחריות, בנחישות ובאומץ – כך אני פועל וכך אמשיך לפעול, מתוך ראייה רחבה וארוכת טווח של האינטרס הלאומי של מדינת ישראל, גם כשהדבר נתון לביקורת".

במילים הללו חתם בנימין נתניהו את הפוסט שפירסם ביום שלישי [28 ביוני] בלילה בעמוד הפייסבוק שלו, בו הוא מסביר מדוע נבצר ממנו לכלול בהסכם הפיוס עם טורקיה התחייבות מצד חמאס להחזרת גופותיהם של חללי צוק איתן, אורון שאול והדר גולדין ז"ל, המוחזקות בעזה.

נתניהו העלה את הדברים כאשר ברקע התחוללה סערה פוליטית לקראת אישורו של ההסכם בקבינט המדיני בטחוני למחרת היום [29 ביוני], המונה עשרה שרים. בתוך הקבינט, שרי הבית היהודי, נפתלי בנט ואיילת שקד, הודיעו כי יתנגדו למהלך שהוא כניעה לטרור ושר הבטחון החדש הבהיר כי לא שינה את עמדתו ויתנגד. מבחוץ, משפחות החיילים הפעילו לחץ על שרים החברים בפורום שלא לתמוך בו.

באווירה הזו, ניסו גם גורמים מלשכת נתניהו להעביר מסר לציבור לפיו הם חוששים מכך שההסכם לא יאושר – למרות שהיה ברור בשלב הזה שהסיכוי לכך קלוש – ביחוד לאור העובדה שלנתניהו כראש ממשלה יש קול נוסף בקבינט. בסופו של דבר, אישר הקבינט את ההסכם, כאשר שלושה שרים מתוך עשרה התנגדו לו.

אבל נתניהו באמצעות הפוסט ביקש להדגיש כי מדובר בהחלטות קשות של מנהיג, ובאמצעות התדרוכים שיצאו במקביל מלשכתו על חשש מהפסד בהצבעה - ביקש לייצר אווירה של דרמה פוליטית לקראת הכרעה גורלית.

העניין הוא שההסכם עם טורקיה אינו עונה להגדרה של החלטה קשה, מורכבת, אמיצה או גורלית. זוהי החלטה שכל ראש ממשלה, בוודאי נתניהו, שבעת כהונתו השניה אירעה משבר המרמרה [2010], היה צריך לקבל כחלק מהאינטרס הלאומי. זוהי החלטה שעל פי הידוע היום נתניהו יכול היה לקבל כבר מזמן ובמחיר פחות גבוה, אבל הוא לא היה מסוגל להכריע בשל חששו מדעת הקהל הישראלית שראתה בכך כניעה לטרוריסטים שהשפילו את לוחמי צה"ל. בנוסף, גם הלחצים הפוליטיים מימין, בעיקר מצד שר החוץ דאז אביגדור ליברמן שהניף דגל אדום מול כל נסיונות הפיוס, הרתיעו אותו.

התוצאה הייתה שנתניהו התמהמה ולא הכריע - התנהלות שהיא ההפך הגמור מגילוי מנהיגות וקבלת החלטות אמיצות.

נתניהו, אז כמו היום, הבין את חשיבות הפיוס ונירמול היחסים עם טורקיה, רק לא הייתה בו המנהיגות הדרושה לחתור לשם. הוא עצמו סקר באופן המדוייק ביותר והבהיר את החשיבות האסטרטגית של הסכם הפיוס במסיבת העיתונאים שקיים ביום שני בבוקר [27 ביוני] ברומא, והסביר כי על רקע הטלטלה במזרח התיכון הוא רצה "לייצר מוקדים של יציבות". או במילותיו: "ישראל וטורקיה הן שתי מעצמות גדולות באזור והנתק בינינו לא הועיל לאינטרסים המשותפים שלנו ומנע מאיתנו לשתף פעולה בתחומים חשובים". כל הדברים הללו היו נכונים לפני שלוש, ארבע וחמש שנים, כך שאפשר רק להצטער על השנים האבודות, שרק הגבירו את עוצמת המשבר.

נתניהו מנסה ליצור רושם של החלטה מנהיגותית קשה מנשוא, אך בפועל הוא אינו מסכן דבר. ממשלתו תשרוד גם מול קולות הרקע מימין של בנט ושקד. הציבור שמתנגד להסכם ישכח במהרה את אפקט ההשפלה - כי הזכרון הציבורי הוא תמיד קצר, ומי כמו נתניהו יודע עד כמה.

מה שכן, הסכם הפיוס הוא הזדמנות לבחון את "ההחלטות המנהיגותיות" של נתניהו, שאחרי כמעט עשור במצטבר בתפקיד ראש הממשלה, לא ניתן לזקוף לזכותו אף החלטה גדולה שטמנה בחובה סיכון עבורו או עבור שרידותו הפוליטית.

יש דמיון רב בין הסכם הפיוס עם טורקיה שבמרכזו ויתור גדול שעושה ישראל – ויתר כספי וגם תדמיתי בכל הנוגע לאלמנט הכניעה מול מעשה טרור באוניה - לבין שחרור החייל גלעד שליט בספטמבר 2011. עוד החלטה שנתניהו נהנה לצייר כהחלטה מנהיגותית וקשה.

גם בהחלטה לשחרר את שליט בעבור יותר מאלף מחבלים, מאות מהם עם דם על הידיים - המחיר הגבוה ביותר ששילמה מדינת ישראל עבור חייל בודד - היה ויתור גדול. נתניהו ויתר על העקרון שהוא עצמו הגדיר (שעסקאות כאלה הן פרס לטרור ומחלישות את כוח העמידה של ישראל), כשיצא נגד עסקת ג'יבריל בשנת 1985 שבה שוחררו 1,150 אסירים, בתמורה לשלושה חיילים חיים.

גם אז [שליט] התחוללה דרמה פוליטית סביב אישור העסקה בממשלה. אף שהיה לנתניהו ברור כי עם מפלגת העבודה ושרי ש"ס יש לו רוב - הוא השקיע מאמצי שיווק רבים כדי ליצור מצג של החלטה מנהיגותית קשה. שוב ושוב יצאו הודעות מלשכתו על שיחותיו עם ראשי מדינות ומנהיגים בהן אמר להם משפטים בסגנון "מנהיגות נבחנת ברגעים כאלה".

אבל גם בהחלטה על שחרור שליט לא היו מאפיינים של החלטה מנהיגותית. ההפך. אילו היה נתניהו מחליט שלא לשחרר את החייל ולפעול על פי אמונתו שאסור למדינה להיכנע לטרוריסטים – זו הייתה החלטה קשה, משום שבלקיחתה הוא היה צריך לעמוד מול רוב הציבור הישראלי אשר ייחל לשחרור החייל שכונה "הילד של כולנו". אבל נתניהו נקט בצעד פופולארי, וכפי שהתברר בימים האחרונים היה זה גם מהלך שנועד להסיט את תשומת הלב מהמחאה החברתית של קיץ 2011 שנידנדה את כסאו. על הדרך הוא התקוטט אמנם עם הימין שתקף אותו – אבל לא היה בכך שום סיכון להמשך שרידותו.

ראשי ממשלה שקדמו לו קיבלו החלטות מנהיגותיות באמת – החלטות שהיה טמון בהן סיכון פוליטי אמיתי או סיכון לחיי אדם. אריאל שרון עם תוכנית ההתנתקות, יצחק רבין בהסכמי אוסלו וכן במבצע אנטבה, כאשר שלח עשרות חיילים לחלץ את בני הערובה בתוך סביבה של חוסר ודאות, בידיעה שאם ייכשל - יאלץ להתפטר. גם מנחם בגין, שהורה על הפצצת הכור בעיראק ב-1981 אחרי שהוביל לחתימת הסכם השלום עם מצרים – שתי החלטות מנהיגותיות וקשות מנשוא.

החלטה מנהיגותית אמיצה קיבל אפילו אהוד ברק, שכראש ממשלה לקח סיכון עצום כשיצא לפסגת קמפ דיוויד (שאכן הביאה את קיצו הפוליטי), שלא לדבר על ההכרעות שקיבל דוד בן גוריון בשנותיה הראשונות של המדינה.

ונתניהו? עד כה הוא לא לקח שום החלטה דומה שיכולה להיקרא החלטה מנהיגותית, ובוודאי שהפיוס המתבקש עם טורקיה אינו יכול להקרא כך.  ​

Join hundreds of Middle East professionals with Al-Monitor PRO.

Business and policy professionals use PRO to monitor the regional economy and improve their reports, memos and presentations. Try it for free and cancel anytime.

Free

The Middle East's Best Newsletters

Join over 50,000 readers who access our journalists dedicated newsletters, covering the top political, security, business and tech issues across the region each week.
Delivered straight to your inbox.

Free

What's included:
Our Expertise

Free newsletters available:

  • The Takeaway & Week in Review
  • Middle East Minute (AM)
  • Daily Briefing (PM)
  • Business & Tech Briefing
  • Security Briefing
  • Gulf Briefing
  • Israel Briefing
  • Palestine Briefing
  • Turkey Briefing
  • Iraq Briefing
Expert

Premium Membership

Join the Middle East's most notable experts for premium memos, trend reports, live video Q&A, and intimate in-person events, each detailing exclusive insights on business and geopolitical trends shaping the region.

$25.00 / month
billed annually

Become Member Start with 1-week free trial

We also offer team plans. Please send an email to pro.support@al-monitor.com and we'll onboard your team.

What's included:
Our Expertise AI-driven

Memos - premium analytical writing: actionable insights on markets and geopolitics.

Live Video Q&A - Hear from our top journalists and regional experts.

Special Events - Intimate in-person events with business & political VIPs.

Trend Reports - Deep dive analysis on market updates.

All premium Industry Newsletters - Monitor the Middle East's most important industries. Prioritize your target industries for weekly review:

  • Capital Markets & Private Equity
  • Venture Capital & Startups
  • Green Energy
  • Supply Chain
  • Sustainable Development
  • Leading Edge Technology
  • Oil & Gas
  • Real Estate & Construction
  • Banking

Start your PRO membership today.

Join the Middle East's top business and policy professionals to access exclusive PRO insights today.

Join Al-Monitor PRO Start with 1-week free trial