האם תהליך מדיני בכלל אפשרי מבחינה פוליטית?
נתניהו יכול להרשות לעצמו לפזר הצהרות על תהליך מדיני כדי למנוע מהלך בינלאומי ולהרגיע את המתונים בממשלתו. אולם הוא יודע שצעד ממשי לכיוון פתרון שתי המדינות יוציא את הבית היהודי מהקואליציה ויצית מאבק פנימי בתוך הליכוד, בעיקר עכשיו – לאחר הפיגוע בתל אביב.
הפיגוע הרצחני בלבה השוקק של תל אביב ב-8 ביוני הרחיק באחת מעל סדר היום את הדיון שהתנהל בימים האחרונים ברצינות כוונותיהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון החדש, אביגדור ליברמן, להתניע תהליך מדיני.
עוד לפני בירור ההיתכנות הפוליטית של מהלך כזה בממשלת ימין מובהקת, שבה יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, מכריז כי מדובר בעילה לפרישתו מהממשלה, לא ניתן להתעלם מההשפעה של פיגוע הטרור במתחם שרונה על סדר היום הזה.
רצח ארבעת המבלים הישראלים במסעדה התל אביבית מגיע לאחר כשלושה חודשים שקטים, שבהם נדמה היה כי גל הטרור דועך לאטו, אולם כעת ברור שההכרזות הללו היו מוקדמות.
בשלושת החודשים האלו, וביתר שאת בשבועות האחרונים, נתניהו פעל לצירוף המחנה הציוני לממשלתו. ראש הממשלה לא הסכים שכניסתו של יו״ר האופוזיציה יצחק הרצוג תהיה על חשבון מקומה בממשלה של הבית היהודי, ואף סירב להפקיד בידיו את תיק המו״מ המדיני. הבטחותיו היו כלליות והסתמכו בין השאר על תמיכתו [של נתניהו] בפתרון שתי המדינות בנאום בר אילן.
