"אני שב ודורש מכם ומפקודיכם, המשיכו לומר את אשר על ליבכם", דרש שר הביטחון משה יעלון מקציני צה"ל בנאומו בקבלת הפנים לרגל יום העצמאות (15 במאי). "הוסיפו להיות אמיצים לא רק בשדה הקרב, אלא גם סביב שולחן הדיונים", דחק בהם השר אל מול המצלמות. יעלון לא הציע ולא ביקש. הוא דרש. וכדי להסיר ספק, הוא הוסיף שעל לובשי המדים להביע את דעותיהם "גם אם הדברים אינם חלק מהזרם המרכזי, ואף אם הם חולקים על רעיונות ועמדות שהפיקוד הבכיר או הדרג המדיני אימצו".
ראש הממשלה בנימין נתניהו טען מנגד כי "צה"ל הוא צבא העם וצריך לשמור אותו מחוץ למחלוקות פוליטיות". דבריו של נתניהו היו גם רמז עבה לכיוונו של סגן הרמטכ״ל יאיר גולן, שבנאומו ערב יום השואה ב-4 במאי אמר כי הוא מזהה בישראל ״תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט״. אולם מה שהטריד את ראש הממשלה בדבריו של גולן הוא תוכן המסר ולא זהותו של המוסר.
אילו סגן הרמטכ"ל היה אומר, למשל, שההתנחלויות - נושא השנוי במחלוקת עמוקה - חיוניות לביטחון המדינה, גולן יכול היה לצפות לטפיחה על השכם ולשיפור בסיכויו להגיע לדרגת רב אלוף.
גולן מתח ביקורת על תופעות בחברה הישראלית. ספק רב אם הקצין הבכיר היה זוכה לאותו גיבוי משר הביטחון אילו מתח ביקורת על מדיניות הממשלה בשטחים הכבושים, או על החמצתה של יוזמת השלום הערבית. קצינים בכירים ואפילו מפקדים בדרגי ביניים עדיין חוששים שחשד קל ברמז לביקורת מצדם עלול לגרום לקיצור הקריירה הצבאית שלהם. את התסכול והייאוש שלהם מהדשדוש המסוכן של הדרג המדיני בביצת הסכסוך הם חולקים עם הכרית. לכל היותר הם שופכים את לבם בשיחת רקע "שלא לפרסום" עם עיתונאי מקורב.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
