למה בישראל מדברים על מלחמת עולם שלישית?

בזמן שהתרחשו פיגועי הטרור בבריסל ב-22 במארס, נשיא ארה״ב ברק אובמה ערך ביקור היסטורי בקובה. הוא החליט שלא לשנות את לוח הזמנים המתוכנן שלו ובכך משך אש מהרפובליקאים שמתמודדים להחליפו. בכמה מהופעותיו הפומביות בהוואנה הדגיש אובמה שתי נקודות: יש לנצח בקרב את ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש), ויש להמשיך בחיים כהרגלם בלי להיתפס לפחד או להיסטריה.

אובמה עקבי בראייה שלו את תפקידה הגלובלי של ארצות הברית. הוא מסרב לאפשר לה להפוך לשוטר של העולם. הוא לא ישגר כוחות קרקעיים להילחם בסוריה ובעיראק, והוא ממשיך להאמין בהידברות עם יריבי עבר והווה כמו קובה ואיראן, כמו גם בדיפלומטיה קולקטיבית בזירה הבינלאומית.

ממשלת ישראל, שהעזה לבקר בפומבי את הנהגות אירופה ובלגיה על כשלונותיהן המודיעיניים והפסיביות שלהן (כך נטען) אל מול הטרור האיסלאמי בבריסל, נמנעה מלעשות זאת ביחס לנשיא האמריקאי. אולם מתחת לפני השטח נשמעה ביקורת על תגובתו המינורית. פקיד רם דרג במשרד החוץ שעוסק ביחסי ישראל-ארה"ב אמר לאל-מוניטור כי ישראל מאוכזבת מממשל אובמה: "בלי מלחמת קרקע בהובלת ארצות הברית, ארגון המדינה האיסלאמית לא יובס", הוא טען. אולם הפקיד, שדיבר בתנאי ששמו לא יוזכר, התנחם בכך שעכשיו (לדעתו) וושינגטון מבינה טוב יותר את המצב הפוליטי שאליו נקלעה ישראל, הניצבת מדי יום מול טרור פלסטיני.

זו תפישה מוטעית. ממשל אובמה סבור שהטרור שמפעילה המדינה האיסלאמית קשור למצב בסוריה ובעיראק, ואילו טרור פלסטיני קשור לסכסוך הבלתי פתור בין ישראל לפלסטינים.

קיים פער תפישתי משמעותי בין ירושלים לוושינגטון בעניין הטרור הבינלאומי. ראש הממשלה בנימין נתניהו מאמין שהטרור האיסלאמי הוא שורש כל חוסר היציבות במזרח התיכון, גם ביחס למצב הפלסטיני. הוא סבור שהמערב חייב להתמודד באמצעות כוחות קרקעיים מול הטרוריסטים של המדינה האיסלאמית – כשם שישראל עשתה בלבנון ועזה. הוא רואה בטרור הנוכחי ביטוי למלחמת תרבויות בין המערב לעולם המוסלמי, בין טוב לבין רע. בראייתו, ישראל משתייכת למועדון "הטובים" ואילו הפלסטינים הם חלק מציר רשע.

לא זו ראייתה של וושינגטון: הנשיא אובמה פעל נמרצות נגד מיצובה של ארצות הברית כאויבת האיסלאם ונמנע מכל השוואה בין ארגון המדינה האיסלאמית לבין העולם האיסלאמי. המדינה האיסלאמית נתפשת על ידי הממשל כהוצאת דיבתו של האיסלאם  -מבחינתה זהו כוח המונה עשרות אלפי מחבלים פונדמנטליסטיים שתוקפים בעיקר מוסלמים שאינם דבקים בפרשנות הקיצונית שלהם את האיסלאם. אובמה סבור שניתן להביס את דאעש רק בעזרת מדינות ערב וצבאותיהן. מלחמת תרבות היא תפישה שאותה אימץ הארגון ומשום כך זו התפישה האחרונה שהנשיא האמריקאי ישקול.

תפישות עולם מנוגדות אלו בנוגע למאבק נגד הטרור הבינלאומי מעמיקות את הקרע בין ממשל אובמה לממשלת נתניהו.

דיפלומט אמריקאי בתל אביב שדיבר בעילום שם אמר לאל-מוניטור שהממשל מדגיש בפני ממשלת ישראל כי חשוב להימנע מראיית היחסים בין המערב לעולם הערבי והמוסלמי מבעד לעדשת הטרור של דאעש. גישה זו, לדברי אותו פקיד, נכונה גם  לגבי הנושא הפלסטיני: "אנחנו לא רואים כל הקבלה בין המצב בגדה המערבית ועזה לבין המלחמה בעיראק ובסוריה. הנשיא ברק אובמה ומזכיר המדינה ג'ון קרי סבורים שקיים פתרון מדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני ושניתן לערב את העולם הערבי הפרגמטי בתהליך פתרון שתי המדינות, גם על בסיס יוזמת השלום הערבית מ-2002".

ברור מדוע ממשלת נתניהו מזדרזת לצייר את העימות עם הטרור של דאעש כהתנגשות בין ציוויליזציות, או כתחילתה של מלחמת עולם שלישית – כפי שהגדיר זאת שר הביטחון משה יעלון. גישה זו מציבה את ישראל ב״מחנה הנכון״ מבלי שתידרש לפתרון הבעיה עם הפלסטינים.

ראיית עולם זו מסוכנת לישראל. שמונה מיליון ישראלים חיים באזור שבו יותר מ-300 מיליון ערבים, המוקף בעיקר על ידי מדינות מוסלמיות שבהן יותר ממיליארד אזרחים מוסלמים. לישראל אינטרס עליון ביצירת קואליציות אזוריות עם מדינות ערביות פרגמטיות, אבל  הדבר מחייב תהליך רציני לקראת פתרון שתי מדינות – וזה בדיוק הדבר שממשלת נתניהו מבקשת למנוע.