דילוג לתוכן העיקרי

מאזן ההרתעה של חמאס

חמאס משוכנע שצה"ל נערך – באימונים, באיסוף מודיעין, בהפקת לקחים מצוק איתן – לשנות את הסדר בעזה ולהפיל את שלטונו. התעצמותו הצבאית ופיתוח אמצעי הלחימה החדשים נועדו בעיקר כדי לבנות מאזן הרתעה מול ישראל.
Palestinian Hamas militants take part in a rally marking Palestinian Prisoners' Day, in Gaza City April 17, 2016.  REUTERS/Suhaib Salem    - RTX2AD8Y

בתדרוך לעיתונאים ישראלים עדכן השבוע [14 באפריל] קצין בכיר בפיקוד דרום, כי חמאס עסוק בשיקום כוחו הצבאי. לדבריו, מאז מבצע "צוק איתן" [2014] חמאס הגדיל את כוח ה"נוחבה" (יחידת העילית שלו) ל-5,000 לוחמים והתמקד בפיתוח רקטות תלולות מסלול קצרות טווח; אלה הוכיחו את יעילותן בצוק איתן יותר מאשר רקטות הגראד, שיורטו על ידי "כיפת ברזל".

"חמאס הוא אויב מתוחכם מאוד. הוא מפתיע אותי ומפיק לקחים בצורה מהירה", סיכם הקצין הבכיר את דבריו.

ניסיון העבר מלמד כי לאחר כל סבב לחימה עם ישראל, הזרוע הצבאית של חמאס לא רק שמשפרת את אמצעי הלחימה שבידה, אלא גם עוסקת בהתאמה ושינוי דוקטרינת הלחימה שלה.

במבצע "עופרת יצוקה" [2009-2008], כאשר נכנסו כוחות קרקע של צה"ל לצפון הרצועה, לצבא חמאס לא היה מענה לכך. מבחינת עז א-דין אל-קסאם, השטח הופקר. חמושי חמאס החליפו את מדי הצבא שלהם בבגדים רגילים ומיהרו לתפוס מחסה בתוך הרצועה. לאחר המבצע הורה מי שנחשב המפקד בפועל של הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי (חוסל על ידי ישראל ערב פרוץ מבצע "עמוד ענן", 2012), לשפר את יכולות כוחות הקרקע של חמאס כדי שאלו יהיה מסוגלים לעמוד מול כוחות קרקעיים של ישראל, אם וכאשר יפלשו שוב לעזה.

ג'עברי החליט לבנות מנהרות שיפתיעו את "האויב הציוני" ויזנבו בכוחות צה"ל בכל דרך אפשרית. העיקר מבחינתו היה שלא ייווצר מצב שבו הרצועה תופקר ולחמאס שוב לא יהיה מענה.

פרויקט המנהרות של חמאס נחשף במהלך מבצע צוק איתן והפתיע את ישראל. עם זאת הוכח, כי כוח הנוחבה שפרץ מתוך המנהרות שנחפרו במשך שנים מתחת ליישובי עוטף עזה, היה קטן מדי ולא יעיל. אמנם הוא פגע בחיילי צה"ל תוך כדי מארב, אך הכוח לא היה משמעותי באופן שיכול היה להכריע את המערכה או להרתיע את ישראל. עכשיו, לפי הקצין הבכיר, כוח הנוחבה מהווה רבע מהכוח הצבאי של חמאס.

מעבר לעיבוי כוחות הקרקע של חמאס, הזרוע הצבאית עוסקת בפיתוח רקטות תלולות מסלול בעלות כוח נפץ גדול יותר. זו מבחינת חמאס התשובה לכיפת ברזל, שיירטה את רוב רקטות הגראד ששוגרו במהלך עמוד ענן וצוק איתן לעבר באר שבע, אשדוד, ראשון לציון, תל אביב ואפילו ירושלים.

אין ספק כי חמאס שואף מבחינה צבאית לאיים על מרכזי הערים הגדולות של ישראל, אבל יש מצוי ויש רצוי. הרושם הוא שראשי הזרוע הצבאית בחרו כעת להתמקד במצוי. פרויקט הגראד נזנח לא רק בגלל כיפת ברזל, אלא גם עקב עצירת הסיוע הצבאי מאיראן והפגיעה במנהרות.

רקטות תלולות מסלול מפתחים בעזה מאז שנת 2001 – פרויקט הקסאם הפך במהרה לפרויקט הדגל של הזרוע הצבאית של חמאס, שיצר מבחינתה מאזן הרתעה יעיל. עד אז ישראל יכולה הייתה להרשות לעצמה לעשות ככל העולה על דעתה בעזה, ועתה כל עימות צבאי אפשרי לוקח בחשבון שיש לחמאס אפשרויות הרתעה.

התקשורת בישראל דיווחה השבוע בהרחבה על "האיום של חמאס" שהציג הקצין הבכיר בפיקוד דרום, אבל מאז מבצע עופרת יצוקה ועד היום השיקול של הזרוע הצבאית לפתח את היכולות הצבאיות שלה ולשנות את הדוקטרינה הצבאית נובע בעיקר מחשש שישראל תפלוש לעזה ותנסה להפיל את שלטון חמאס.

שיקולי חמאס מלמדים שהארגון פועל בדוקטרינת הגנה יותר מאשר דוקטרינת תקיפה. ראשי התנועה משדרים לתושבי הרצועה מזה זמן רב שישראל נערכת לסיבוב לחימה נוסף. הרושם הוא שאין מדובר בסוג של תעמולה לתושבי עזה. חמאס באמת משוכנע שצה"ל נערך – באימונים, באיסוף מודיעין, בהפקת לקחים – לשנות את הסדר בעזה ולהיפטר מחמאס.

אחד הכללים המנחים את חמאס מאז שנוסד ומאז שהוקמה הזרוע הצבאית שלו, הוא הכרת גבולות הכוח – "אלימות מבוקרת" כפי שתיארו זאת המזרחנים שאול משעל ואברהם סלע טבעו בספרם "חמאס אלימות ופשרה". זה היה נכון כשחמאס פעל באמצעות תאי טרור וזה נכון גם עתה, כשחמאס פועל כצבא מאורגן. אבל חמאס היום מוחלש ומורתע, וגם המיליטנטים ביותר בזרוע הצבאית מודעים למצבם העגום. לחמאס ברור, שאם יעבור את סף ההתגרות בישראל הוא יפסיד במערכה. לכן, ההתעצמות של חמאס – היום ובעבר, נועדה בעיקר כדי לבנות מאזן הרתעה מול ישראל.

פרמטר נוסף הדוחף את הזרוע הצבאית להמשיך בתהליך ההתרחבות וההתעצמות הינו פרמטר פוליטי. עזה נשלטת על ידי הזרוע הצבאית של חמאס, וככל שהזרוע חזקה יותר כך מעמדם של בכירי הזרוע הצבאית בתוך הארגון גדול יותר.

בתוך התנועה מתנהל כעת מאבק כוחות אדיר בין הזרוע הצבאית לבין הזרוע המדינית המפולגת. הקצין הבכיר בפיקוד דרום ניסח זאת בצורה מקורית: לדבריו, מוחמד דף הפך אנשים כמו איסמעיל הנייה לדרשנים חסרי השפעה במסגדים.

מאבק כוחות פנימי התקיים גם בימיו של ג'עברי, שאיים בזמנו על ראשי התנועה בכל פעם שנעשה מהלך שלא היה לרוחו.

מעבר לכל זאת, בחמאס נערכים גם ל"יום הדין", כשהתנועה תאלץ בכוח מבחינתה לפרוץ את המצור המוטל על הרצועה אם ישראל או מצרים יחליטו להחריפו.