הצלם שתיעד את הירי בחברון: ״פוחד לצאת מהבית״

מנכ"ל בצלם חגי אלעד פנה למפקדי צה"ל והמשטרה האחראים באזור חברון בדרישה להגן על חייו של צלם בצלם עימאד אבו שמסייה, שתיעד את האירוע שבו חייל ירה חייל למוות במפגע עבד אל פתאח א-שריף בעיר ב-24 במארס. מאז פרסום סרטון הווידיאו, ובעיקר לאחר מעצרו של החייל, מתנחלים בחברון מאיימים על חייו של אבו שמסייה, רוגמים באבנים את ביתו בשכונת תל רומיידה, ואף פרסמו באתרי הימין צילום שלו עם קריאה להוציאו להורג. אבו שמסייה הגיש תלונה במשטרה, אך עד כה לא נעצרו חשודים, ולדבריו, משטרת ישראל והצבא לא ממהרים לפעול נגד המתנחלים האלימים.

בשיחה עם אל-מוניטור סיפר אבו שמסייה על החיים בצל הפחד מאז פרסום הסרטון, ועל עבודתו כצלם של ארגון בצלם, המנסה להראות את המציאות המורכבת של פלסטינים בצילם המאיים של המתנחלים הקיצוניים ביותר המתגוררים בחברון. בשכונת תל רומיידה שבה הוא מתגורר חיות שש משפחות של מתנחלים, אחת מהן היא של פעיל הימין הקיצוני ברוך מרזל.

"״האיומים החלו בטלפון״, הוא סיפר, ״קיבלתי לסלולרי שלי שיחה ממספר חסוי. הדובר שאל אותי: ׳אתה עימאד אבו שמסייה?׳. כשעניתי בחיוב הוא אמר לי: 'נהרוג אותך, נשרוף אותך ואת משפחתך אם לא תצא מתל רומיידה׳״.

הניסיונות לסלק את אבו שמסייה מהשכונה הטעונה לא החלו עם פרסום הסרטון המדובר. לפני כשנה נזרק לעבר ביתו בקבוק תבערה ששרף חלק מהבית. כמה שבועות לאחר מכן הוא הבחין במתנחל שופך חומר לתוך מיכלי המים בגג ביתו. כשהמשטרה הגיעה למקום, התברר כי המתנחל הרעיל את המים. בהוראת השוטרים אבו שמסייה נדרש להעביר את המיכלים מהגג הפתוח למקום מוגן שמתנחלים לא יוכלו להגיע אליו. "ההתנכלויות הן עניין יומיומי" , הוא אמר, "למחרת פרסום סרטון ההוצאה להורג ומעצרו של החייל הגיעה קבוצת מתנחלים נוספת גדולה יותר, שתקפו את הבית באבנים ואיימו לשרוף אותו. אחר כך באתרים שלהם הם שמו תמונה שלי עם כיתוב באנגלית: ׳מבוקש׳. בעברית היה כתוב ׳זה הכלב עימאד אבו שמסייה שצילם את החייל הישראלי, יש לגמור אותו׳״.

מאז התגברות ההתקפות והאיומים עליו,  אבו שמסייה אינו עוזב את ביתו. "אני פוחד לצאת מהבית. אני יכול להגיד עד מחר שאני גיבור, אבל יש לי משפחה וילדים לדאוג להם. התפקיד שלי עכשיו זה להגן עליהם. כשהלכתי להגיש תלונה במשטרה, השוטר אמר לי ׳אל תדאג, אלה סתם איומים׳. עניתי לו ש׳אם יקרה לי או למי מבני משפחתי דבר אני מטיל את כל האחריות עליכם׳״.

עימאד אבו שמסייה החל לצלם עבור ארגון בצלם בחברון לפני חמש שנים. מתנחלים בתל רומיידה רגמו באבנים את בתו, אז בת 13, בדרכה מבית הספר לביתם. היא נפצעה בפניה באורח בינוני ונזקקה לטיפול רפואי. תחקירן בצלם שהגיע לביתו לגבות ממנו עדות על המקרה הציע לאבו שמסייה לתעד במצלמה שיקבל מהארגון אירועים שיש להראות לציבור הישראלי. "הסכמתי מיד״, הוא סיפר לאל-מוניטור, "בצלם נתנו לנו הדרכה והרצאות איך לצלם ואיך להתנהג באופן שלא נפר את החוק, וגם מהן זכויותינו, איך לנהוג כשיש סכנה, ואיך להתרחק מחיילים ישראלים כדי שלא להסתכן בעבירה על החוק".

מהר מאוד הפך אבו שמסייה לדמות מוכרת בשכונה. תושבים מהאזור החלו להתקשר אליו כשראו אירוע שלדעתם יש לתעד. "אתה צריך להבין״, הוא אמר, ״שכשאני מגיע עם מצלמה הצבא מתנהג אחרת. הם [החיילים] מבינים את כוחו של הצילום ואת משמעות נוכחותה של מצלמה בשטח. המצלמה הפכה לאמצעי הרתעה. לאט לאט אף הבנו דבר חשוב נוסף - התחלנו להאמין שהמצלמה היא הנשק שלנו להגן על זכויותינו".

ביום שבו החייל הישראלי ירה בראשו של המפגע עבד אל פתאח א-שריף, ששכב פצוע על הכביש, עימאד ישב עם רעיתו במרפסת ביתו בשכונת תל רומיידה. לפתע הוא שמע צרור יריות. הוא לקח את המצלמה ורץ כהרגלו לתעד את האירוע.

"בהתחלה ראיתי בן אדם לבוש ז'קט שחור ומכנסיים שחורים שרוע על הקרקע״, סיפר אבו שמסייה. ״הוא עדיין זז. על ידו היה בן אדם נוסף שהיה כבר מת, פניו היו מכוסות דם. בתוך שניות הגיעו עשרות חיילים ישראלים ומתנחלים מהסביבה שהתגודדו סביב מוקד האירוע. החיילים מנעו ממני לצלם. זזתי משם ועליתי למקום גבוה, שיכולתי לצפות ממנו על המתרחש. אז הגיעו שני אמבולנסים לטפל באדם שלישי שהיה שרוע על הקרקע. זה היה החייל הישראלי שנדקר. אחרי ששמו את החייל באמבולנס וסגרו את הדלת, שמעתי חייל ישראלי מתכונן לירות. שמעתי אותו דורך את הנשק. ככה כמה פעמים. התרכזתי בו. באותו הרגע פחדתי, חשבתי שהוא ראה אותי מצלם ותכף יירה עלי. אבל הוא חלף על פני, וירה בראשו של עבד אל פתאח א-שריף".

לדברי אבו שמסייה, הדבר שמקומם אותו הוא שכל האנשים שהיו במקום הגיבו באדישות להוצאה להורג אותה ראו במו עיניהם. החייל היורה אף ניגש לברוך מרזל ולחץ את ידו בחום. אבל מה שראוי בעיקר לבדיקה ולחקירה, לדבריו, היא העובדה שלפני שהחייל ביצע את הירי, הוא ניגש לקצין שעמד בסמוך לא-שריף הפצוע שעדיין הראה סימני חיים וגופו זז. "אתה יכול לראת בבירור בסרטון הווידיאו. הוא מסר לקצין את הקסדה שלו, כנראה גם החליף כמה מילים עם הקצין, ואז הלך וירה בראשו של הפלסטיני. אני רק יכול לשער שהוא קיבל אור ירוק. אני לא רוצה לומר פקודה, אבל קיבל אישור מהקצין ללכת ולהרוג את א-שריף״.

עימאד אבו שמסייה יודע שהצילום שלו, שמסעיר את ישראל ושודר בכל העולם, הציף לא רק את מחיר הכיבוש הישראלי ואת הנעשה בשטחים, אלא חידד את התהליך המדאיג העובר על החברה הישראלית. ״הפיכתו של החייל לגיבור לאומי בקרב שכבות נרחבות בחברה הוא תהליך מאוד מסוכן עבורכם״, אמר שמסייה. "אני יודע שאלמלא הצילום אף אחד לא היה נעצר, והחיים היו נמשכים כרגיל. עובדה שלאחר ההוצאה להורג אף אחד בשטח לא התרגש. אבל אני אדם שמאמין בזכויות אדם. ואומר לך בכנות, אדם שעובר עבירה צריך להישפט. אם א-שריף היה נשאר בחיים הוא היה צריך להגיע לבית משפט ולעמוד לדין על מעשה שעשה. אבל לא כך, לא בהוצאה להורג. הפיכתו של החייל היורה לגיבור לאומי, זה משהו בלתי נתפס בעיניי״.