דילוג לתוכן העיקרי

מלחמות היהודים

בזמן שתשומת הלב מתמקדת בסכסוך בין ישראל לפלסטינים, ובמועצת הביטחון מגבשים יוזמה חדשה לבדיקת היתכנות פתרון שתי המדינות, הקרע הפנימי בחברה הישראלית הולך ומחריף כשהעימות בין החרדים לרפורמים מגיע לשיא.
RTR34NA5.jpg

רוב הכותרות שפורסמו בתקשורת הישראלית על הסקר המקיף של מכון המחקר האמריקאי "פיו" מהשבוע שעבר [8 במארס] עסקו, ובצדק רב, בעמדותיה הבעיתיות של החברה היהודית כלפי המיעוט הערבי בישראל והאוכלוסייה הפלסטינית בשטחים. הדיון הציבורי התמקד בשבוע האחרון בנתונים שמעידים על מגמות גזעניות ומפלות, כמו זה שלפיו רובם הגדול של היהודים הישראלים (79 אחוז) סבורים שלאזרחי ישראל הפלסטינים מגיעות פחות זכויות מליהודים. יש להניח שהנתון הזה יעמוד לנגד עיניהם של חברי משלחת האו"ם אשר מועצת הביטחון שוקלת לשלוח לשטחים ולישראל. לאל-מוניטור נודע שהמשלחת (Facts finding mission) תתבקש לבדוק את ההיתכנות של פתרון שתי המדינות לשני העמים. מי שמקדיש לאחרונה תשומת לב מיוחדת לעימות זה הוא ממשל אובמה, אשר במסגרת המאמצים לנצל את דמדומי שלטונו לצורך חילוץ התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים מהבוץ, מעורב ביוזמה החדשה הזו של האו"ם.

אם לשפוט על פי ממצאי הסקר, העם היהודי החי בישראל מעדיף שהעם הפלסטיני ימצא לעצמו מדינה מעבר לנהר או מעבר לים. עם זאת, בצד הממצאים האלה, הסקר מגלה גם שהיהודים שחיים בישראל חולקים אמנם אותה מדינה, אך מבחינה תרבותית ודתית, מגזריה השונים רחוקים אלה מאלה כרחוק מזרח ממערב.

לחרדים ולחילונים מעטים יש חברים קרובים מחוץ לקהילות שלהם. כתשעה מכל עשרה חילונים אומרים כי "לא יחושו בנוח" או "לא יחושו כלל בנוח" (73 אחוז) אם ילדם יינשא יום אחד לבן זוג שהוא יהודי חרדי. בקרב החרדים ההתנגדות לנישואי תערובת עם חילונים מגיעה ל-95 אחוז ו-78 אחוז בהתאמה. בשבוע שעבר (8 במארס) פורסם כי הרב הראשי לישראל, יצחק יוסף, קרא לאחרונה לדתיים להרחיק את ילדיהם מבני משפחה חילונים או מסורתיים, ואף למנוע כל היכרות עמם.

אך לחרדים יש אויב איום ונורא יותר מיהודים אוכלי טריפות ומחללי שבת. אלה הם יהודים רפורמים ויהודיות קונסרבטיביות שיושבים אלה לצד אלה בבתי הכנסת שלהם. בעבור החרדים, הם גרועים אפילו מהומוסקסואלים ולסביות, שנחשבים בעיניהם לסתם אומללים שלקו בנפשם. האיום הזה אינו נובע מגודלן של הקהילות הללו, שלא יותר מחמישה אחוזים מהיהודים בישראל מזוהים איתן. הסערה קמה סביב החשש החרדי שחברי הקהילות הללו מעזים לשנות את ההלכה - מבחינתם מעשה שלא ייעשה.

בעקבות החלטת בג"ץ (11 בפברואר) לאפשר גם למתגיירים בגיור רפורמי וקונסרבטיבי לטבול במקוואות, כתב ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה): "לא כל חולה נפש יכול לבוא לחדר ניתוח ולקבוע כללי רפואה. בג"ץ לא יכול לכפות על בית החולים לאפשר הכנסת מנתחים משלו ותרופות משלו, כך אין הדעת סובלת כפייה על מנהלי המקוואות לאפשר למארגני טקסי המרת דת רפורמית במקווה יהודית". לדברי אייכלר, "אין לבג"ץ סמכות לכפות הלכה יהודית, שמקור הסמכות שלה הוא חוקת התורה". הוא האשים את בית המשפט בניסיון לחולל מלחמת דתות בישראל, דוגמת "המלחמה הבין־דתית בסוריה ובעיראק"

חבר הכנסת, שמפלגתו חברה בממשלה, התייחס לפסיקת בג"ץ שהורתה לשים קץ לבלעדיות השליטה של הרבנות על המקוואות. הפסיקה הסתמכה על הוראות חוק איסור אפליה בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים.

בפגישה עם נתניהו ביום ראשון שעבר (6 במארס) דרשו השרים אריה דרעי ויעקב ליצמן וחבר הכנסת משה גפני לקדם חקיקה עוקפת פסיקת בג"ץ. שבוע לאחר מכן, אחרי איומים במשבר קואליציוני, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לבקשתם את הצעת "חוק המקוואות" [הקובע שמקווה איננו ''שירות ציבורי''].

באותה פגישה דרשו החרדים גם לבטל את ההסדר שאושר בממשלה, לפיו הרפורמים, הקונסרבטיבים, נשות הכותל והסוכנות היהודית ינהלו במשותף את המתחם ברחבת הכותל שהוקצה במיוחד להם. נתניהו הודיע שהוא משהה את ההסדר עד שיקבל מהרבנים הראשיים (שמתנגדים לכל שינוי בסטטוס קוו בכותל) מתווה חלופי.

הרב ברוך דב פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז' וחבר מועצת גדולי התורה, תקף את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהעז לבוא במגע עם ראשי "הכופרים". לדבריו, אין פלא שממשיכי דרכם של הציונים נפגשים עם עוקרי הדת, שכן "ראש הממשלה בליבו היה גם רוצה להיות כמותם".

איש אינו יודע מה מתרחש בליבו של נתניהו. אך הוא לא זה שיזם את השינוי בסידורי התפילה בכותל המערבי או הטבילה במקוואות. כמו שאר הפוליטיקאים ששלטו בישראל מאז קום המדינה, נתניהו מהלך על החבל הדק שבין עקרון השוויון בין הזרמים השונים ביהדות לבין שליטתו של הזרם האורתודוכסי על הרבנות ומוסדות הדת. שלא בטובתו הפוליטית הוא נקלע בין פטיש בג"צ הכפוף לכללי הצדק ומניעת אפלייה,  לבין הסדן הקואליציוני. אם לא תימצא בהקדם פשרה, נתניהו יהיה ראש הממשלה שיאלץ להכריע בסכסוך המתלהט בין הזרמים המתקדמים אשר מהווים את החלק הארי של יהדות ארה"ב ( 36% מהיהודים משתייכים שם לקהילה הרפורמית ו 18% לקהילה הקונסרבטיבית- סקר פיו 2013) לבין הזרם האורתודוקסי בישראל שבכוחו להמליך ראשי ממשלה ולהפילם.

כך או כך, נראה כי שאלת "מיהו יהודי"- סוגיה שקופלה אל מתחת לשטיח על ידי העיסוק בסכסוך היהודי- הפלסטיני האלים, כובשת את מקומה בראש סדר היום היהודי והדמוקרטי.

More from Akiva Eldar

Recommended Articles