בתחילת השבוע הבא תיכנס ללשכתו של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין קבוצה לא גדולה של גברים ונשים. האורחים, מייסדיה של תנועה חדשה ששמה "להציל את ירושלים היהודית", יציגו בפני ריבלין מנשר המפרט את חזונם. הנשיא, שנוהג לפתוח ראיונות רדיו בברכה "בוקר/ערב טוב מירושלים", ישמע על תוכניתם להתנתקות חד צדדית ממזרח ירושלים.

על עקרונות תוכנית כזו קראנו כאן בראיון שערכה מזל מועלם עם יו"ר המחנה הציוני יצחק הרצוג (22 בינואר). את החידוש המעניין צריך לחפש ברשימת פעיליה של התנועה החדשה. הרוח החיה והדמות המעניינת ביותר בה היא השר לשעבר חיים רמון. אחרי הרשעתו בביצוע מעשה מגונה בחיילת ב-2007, רמון פרש מהפוליטיקה והוריד פרופיל ציבורי. שאר חבריו במפלגת "קדימה", שהוא היה אחד מייסדיה ושהתפוגגה מאז, נפוצו לכל רוח. אחדים מחבריו לקבוצה החדשה תוהים אם התנועה להצלת ירושלים היהודית לא נועדה לשמש גם תנועה להצלת הקריירה הפוליטית של מי שנחשב בעבר לכוכב עולה בשמי ירושלים.

המנשר, שיוצג גם בפני הציבור, מציע להעביר לרשות הפלסטינית  28 כפרים פלסטיניים שהיו חלק בלתי נפרד מהגדה המערבית, עד שב-1967 ישראל סיפחה אותם לירושלים. בכפרים הללו חיים כ-200 אלף בני אדם. בעקבות סיפוחם לירושלים הם נהנים מזכויות תושב בישראל, שבהן קצבאות ביטוח לאומי, חופש תנועה בתחומי הקו הירוק, אפשרות ללמוד במוסדות הישראלים להשכלה גבוהה, גישה למסגד אל אקצה ועוד. אנשי התנועה החדשה טוענים כי הכפרים הללו מהווים פגיעה קשה במרכיבים החיוניים ביותר לשגשוגה של ירושלים הבירה – בביטחון, במאזן הדמוגרפי וברמת החיים והכלכלה. הם מציינים כי האירועים האלימים בירושלים, שהתעצמו בספטמבר 2015, ממחישים ביתר שאת את הצורך לתקן לאלתר את ההחלטה השגויה לספח את הכפרים הללו לירושלים.

מחברי המנשר מסבירים כי על ידי הוצאתם של כ-200 אלף הפלסטינים האלה מתחומי העיר ירושלים, היהודים יהפכו ליותר מ-80 אחוז מכלל תושביה, ושיעור הפלסטינים יקטן לפחות מ-20 אחוז, במקום קרוב ל-40 אחוזים כיום. זאת אף זאת, הם מדגישים שעם הפקעת תוקף תעודת התושב הישראלית שלהם, יוסר הנטל הכלכלי הכבד שהכללת הכפרים האלה בירושלים הטילה עד כה על משלם המסים והארנונה הישראלי – כ-3-2 מיליארד שקל לשנה. שאר תושבי מזרח ירושלים, הערבים והיהודים, יישארו במעמדם הנוכחי.