לפני כחודשיים [דצמבר 2015] הצטרף במפתיע ראש עיריית ירושלים ניר ברקת לליכוד, כשהוא רומז כי יתמודד בעתיד על ראשות המפלגה. האפשרות שברקת, הנחשב לראש עיר חזק, יעזוב את העירייה מוקדם מהצפוי לטובת הזירה הארצית, העירה מחדש את המערכת הפוליטית הירושלמית – כשנתיים וחצי לפני מועד הבחירות המוניציפליות [אוקטובר 2018]. החרדים, למשל, תולים תקוות רבות בהתפתחות החדשה. פעמיים בשנים האחרונות הם ניסו לכבוש את ראשות העיר, ללא הצלחה. כעת, הם סבורים, המטרה הזאת הפכה לאפשרית. התרשמותם היא שברקת מתנהל כמי שמיצה את תפקידו כראש עיריית ירושלים.
ברקת, איש המגזר העסקי, משקיע הייטק ויזם בעברו, רץ כמועמד עצמאי לראשות עיריית ירושלים לראשונה ב-2003. בעקבות פיצול קולות החילוניים בעיר (מולו רץ מטעם הליכוד יגאל עמדי), הצליח המועמד החרדי אורי לופוליאנסקי לנצח את הבחירות. בבחירות 2008 ניצל ברקת את הפילוג בתוך המגזר החרדי, וכבש את ראשות העיר. ב-2013 ברקת התמודד שוב, הפעם כראש עיר מכהן, והחרדים שמראש נואשו מהסיכוי שיצליחו להביסו נאלצו לתמוך בנציג דתי-לאומי, משה ליאון – בעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה ויו"ר רכבת ישראל, אשר נתמך בידי יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. בסופו של דבר, ליאון הפסיד לברקת, למרות שזכה לתמיכה חרדית רחבה.
