השחיתות בישראל - סכנה ממשית לכלכלה
ההתמקדות המסורתית של ממשלות ישראל בסוגיות ביטחוניות גורמת לציבור לייחס חשיבות משנית לשחיתות ציבורית ולנזקים הכלכליים העצומים שהיא גורמת. הסלחנות כלפי התופעה הופכת אותה לאיום קיומי על המדינה
רצף של פרשות שחיתות שתפסו באחרונה את הכותרות בישראל, ובראשן החלטת בג"ץ לשלוח את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ל-18 חודשים בכלא על קבלת שוחד, יוצר את התחושה בציבור כי המדינה הופכת מושחתת יותר. הדבר משתקף בסקר שנעשה ב-8 בינואר עבור מהדורת החדשות של ערוץ 2. לפי הסקר, למעלה מ-72 אחוז מהנסקרים סבורים שנבחרי הציבור מושחתים.
דירוגים בינלאומיים שפורסמו בשנים האחרונות אינם מחמיאים לישראל בהשוואה לשאר מדינות המערב. מדד תפישת השחיתות CPI המתפרסם כל שנה על ידי ארגון "שקיפות בינלאומית" קבע לאחרונה כי נכון לסוף 2015, ישראל ממוקמת בשליש התחתון של מדינות ה- OECD - במקום 24 מתוך 34 המדינות החברות בארגון.
למרות הרושם הכללי שהשחיתות מתרחבת ברמה הארצית וברמה המוניציפלית, הציבור הישראלי, ובעקבותיו גם המערכת הפוליטית, מגלים דווקא אדישות, שלא לומר סלחנות, כלפי מי שהורשע או נחשד בעבירות שחיתות. הדוגמה הבולטת לכך היא חזרתו של אריה דרעי לתפקיד שר הפנים כ-20 שנה לאחר שעזב את התפקיד וישב בכלא בשל עבירות קבלת שוחד. הציבור גם אינו נרתע מלתת את קולו לראשי ערים שעננת שחיתות מרחפת מעל ראשם. דוגמה בולטת לכך היא ראש עיריית בת ים לשעבר, שלומי לחיאני, המרצה בימים אלה שמונה חודשי מאסר בכלא בגין שחיתות, אך עדיין נחשב לאחד מראשי העיר האהודים ביותר שידעה העיר.
מומחים הדגישו לאל-מוניטור כי העובדה שהציבור הישראלי מתעלם מהנזקים הכלכליים, החברתיים והערכיים של השחיתות מהווה סכנה קיומית למדינה. עו"ד איתן ארז, פרקליט בכיר ופעיל נגד השחיתות, הסביר: "הנזק מהשחיתות לישראל מסוכן הרבה יותר מהנזק שגרם לנו חיזבאללה בעשור האחרון".
