האם ישראל כץ ישרוד את נקמתו של נתניהו?

ביום שישי בבוקר [29 בינואר], בעוד טורי הפרשנות של עיתוני סוף השבוע עוסקים במשמעויות הפוליטיות של מלחמת העולם שפרצה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר התחבורה ישראל כץ, העלה האחרון לדף הפייסבוק שלו פוסט שנועד לשדר ביטחון ועשייה ועל הדרך גם לעקוץ את נתניהו.

"כך עושים רפורמה", כתב השר, ודיווח כי "בניית הנמל החדש באשדוד כבר יצאה ללא תנאי", וכי מדובר ב"מהפכה של ממש, שתוביל לתחרות, להתייעלות ולהוזלת יוקר המחייה". בתמונה שצירף נראה כץ על רקע חוף ימה של אשדוד כשלצדו בכירי הנמל.

באמצעות הפוסט הנמרץ, ביקש כץ בעצם להבהיר שהוא אינו מרכין ראש בפני ראש הממשלה.

המריבה המתוקשרת בין השניים פרצה בישיבת הממשלה האחרונה [24 בינואר] בנוגע לכניסת שירות ההסעות הבינלאומי "אובר" לישראל. שירות זה הפועל באמצעות אפליקציה מאפשר לבעלי כלי רכב פרטיים להסיע ברכבם נוסעים תמורת תשלום. כניסת אובר לישראל נבלמה עד כה, בעיקר בשל לחצם של נהגי המוניות – הנפגעים העיקריים משירות כזה. שר התחבורה כץ עומד לצדם, בינתיים בהצלחה.

נתניהו נכנס לישיבת הממשלה כשכץ כבר על הכוונת שלו. נתניהו שב כמה ימים קודם לכן מהכנס הכלכלי העולמי בדאבוס, שם פגש במנכ"ל אובר העולמי. נתניהו סיפר לשרים על הפגישה, ואז פנה לכץ: "למה אתה לא מקדם את התחרות בענף המוניות?" הנוכחים מספרים שכץ מיהר להישיר אליו מבט ותקף אותו חזיתית: "עכשיו אתה נזכר לדבר על תחרות? אחרי מה שעשיתי עם הנמלים ועם רפורמת שמיים פתוחים?"

מטען כבד של יחסים עכורים ומתוחים בין ראש הממשלה לשר הבכיר והוותיק התפרץ בבת אחת, בלי פילטרים, אל אור השמש. "תפקידי הוא לא לדאוג לאילי הון זרים, אלא לכל אזרחי מדינת ישראל", המשיך כץ במתקפה ישירה, כשהוא רומז על חברותו הקרובה של ראש הממשלה עם המיליארדר שלדון אדלסון ואולי גם על מתווה הגז.

מי שעוקב אחר יחסי השניים חיכה להתפרצות הזאת. מאז הבחירות האחרונות [מארס 2015] כץ ונתניהו נמצאים על מסלול התנגשות. הרקע: נתניהו הפר את הבטחתו לכץ למנותו לאחד משלושת השרים הבכירים: אוצר, ביטחון או חוץ. כץ, שהיה עמו בברית, ראה בכך הכרזת מלחמה.

בחודשים האחרונים נושבת רוח קרה במיוחד מהבית שברחוב בלפור אל עבר כץ, והיא התגברה ככל שזה צבר עוד ועוד נקודות על פועלו במשרד התחבורה. כץ החל למצב את עצמו כרפורמטור, כפעלתן, והוא זוכה לסיקור תקשורתי אוהד. בהיסטוריה של נתניהו ושריו הבכירים והמצליחים, זהו בדיוק הרגע בו הם הופכים לשקופים, ומסומנים כאיום על ראש הממשלה.

כץ הוסיף שמן למדורה לאחר שהוביל מהלכים לעומתיים ועצמאיים מול נתניהו במוסדות הליכוד. כיו"ר מזכירות התנועה – גוף עם כוח, הוא סייע לניצחונו של שר הרווחה חיים כץ בהתמודדות על תפקיד יו"ר מרכז הליכוד. כך גבר חיים כץ על המועמד שנתניהו חפץ ביקרו - צחי הנגבי [דצמבר 2015]. בהמשך ניסה ישראל כץ לצאת נגד המהלך שהוביל נתניהו להקדמת הפריימריז, אך התקפל כאשר הבין שהוא ניצב לבדו במערכה.

השילוב של כל אלה היה בבחינת תרכובת נפיצה שחיכתה לרגע המתאים כדי להתפוצץ, ואכן נקמת נתניהו לא איחרה לבוא. ביום רביעי [27 בינואר] גילה כץ שהוא הודר מיושבי השורה הראשונה בתצלום המשותף של השרים עם ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס. כיסא ועליו שמו של כץ הוצב בשורה השנייה, בעוד שבראשונה שובצו לצד נתניהו וציפראס השרים יובל שטייניץ, גלעד ארדן ואופיר אקוניס. כץ הנעלב זעם ועזב את המקום.

למחרת יום חמישי, בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת שדנה ברפורמה בענף הרכב, העריך כץ שיהיה צורך בסכום של שמונה-תשעה מיליארד שקל כדי לפצות את נהגי המוניות. בהמשך השבוע פרסם העיתונאי העצמאי תומר אביטל מהבלוג "מאה ימים של שקיפות" את תמונת כץ לצדו של אברהם פריד, מנכ"ל ארגון הגג של נהגי המוניות. פריד הוא גם יו"ר סניף הליכוד בטירת הכרמל. התמונה צולמה באירוע ברית המילה של נכדו של אחד מבכירי הליכוד בסוף השבוע שקדם למריבה. בלשכת נתניהו התמוגגו. הנה נחשפה הסיבה האמיתית להתנגדות כץ לאובר: אינטרסים פוליטיים אישיים.

יחסיו העכורים של כץ עם ראש הממשלה פוגעים כעת בכל עיסוק ענייני בהשלכות כניסת שירות אובר לישראל. הרי לצד הפגיעה הצפויה בנהגי המוניות, השירות טומן בחובו גם יתרונות. למשל, הנגשת מערך ההיסעים הפרטי גם עבור אוכלוסיות חלשות או צעירים שידם אינה משגת שימוש תכוף במונית. דיון ענייני בשירות של אובר, אם היה מתנהל, יכול היה להוביל למציאת פתרונות של פשרה ובכלל זה מנגנון פיצוי הולם לנהגי המוניות.

נכון לעכשיו, כץ אינו מתכוון להתקפל. תמונה עם פריד אינה עבירה על החוק, ונהגי המוניות שהתפקדו לליכוד בהמוניהם עשו זאת כדי לדאוג לאינטרסים שלהם וגם זה לגיטימי. נותר רק לקוות שראש הממשלה יתעלה מעל מלחמותיו האישיות בכץ, יפגין ממלכתיות ויקיים דיון ענייני באופן בו תפעל בישראל חברת אובר, אם וכאשר יוחלט להכניסה לשוק הישראלי כחלק מתפיסת עולם תחרותית. אם הנחת המוצא היא שלא ניתן לעצור במדינה כמו ישראל מיזמים מסוג זה, המבטאים את רוח הקדמה ומעודדים תחרות, ראוי כאמור למצוא מנגנון פיצוי הולם לנהגי המוניות. זה יקרה רק אם כץ ימשיך לעמוד איתן מול נתניהו.

השאלה היא, האם שר התחבורה המצליח גם יצליח לשרוד פוליטית את הזובור שנתניהו מתכנן עבורו. שרים בכירים אחרים כמו גדעון סער ומשה כחלון שנקלעו למצבים דומים, לא יכלו לשאת זאת ועזבו. כץ לעומתם נראה עמיד יותר. הוא הרי הצליח לעמוד מול ראשי הוועדים הגדולים במשק כמו אלון חסן, ונשאר בחיים. האינטרס הציבורי הוא שכץ יצליח לחמוק מגורל דומה. ​