הידיעות על מעצרם של החשודים בהצתה האכזרית של בית משפחת דוואבשה על יושביו בכפר דומא בסוף יולי, שדרגו את האירוע הזה למעמד של אחד הגורמים לפרוץ גל הטרור הנוכחי. בן כספית ציטט באל-מוניטור בשבוע שעבר קצין בכיר שאיבחן בנחרצות כי "אין ספק" שהזרעים נטמנו כשמשפחת דוואבשה נשרפה. לדברי הקצין, העובדה שהרצח טרם פוענח, בעוד שרוצחי בני הזוג הנקין נלכדו בתוך ארבעה ימים לאחר המעשה בתחילת אוקטובר, הגבירה את התסיסה בשטחים. ואולם קשה להסכים עם הקביעה הזו כי האנרכיסטים, המכונים לעתים בחיבה "נוער הגבעות", הציתו את התבערה. את התבערה הציתו פוליטיקאים חסרי אחריות שכעת מלבים את האש ומשליכים גפרורים בוערים מתחת לחבית אבק שריפה.
"מה אתה רוצה ממני?", השיב ניצב שחר איילון [בשיחה שניהלתי עמו לפני כעשר שנים], אז מפקד מחוז ש"י במשטרה, לשאלתי מדוע המשטרה אינה מצליחה להשתלט על הפושעים היהודים מאחד המאחזים בהר חברון, שמתנכלים יום יום לשכניהם הפלסטינים. "תשאל את מי שמעלים עין מהפלישה שלהם לגבעה הזאת. תשאל את מי שסלל להם דרך למאחז. תשאל את מי שהקים להם את עמודי התאורה, חיבר אותם לרשת החשמל ומשלם את חשבונות החשמל שלהם. תשאל מי מתקצב את השמירה עליהם". התשובות ידועות: ממשלות ישראל. הן כתובות בספרי התקציב של המדינה ובהחלטות ועדות הכספים.
