דילוג לתוכן העיקרי

האם אנחנו עדים ל"סוריזציה" של טורקיה?

הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן גורס ש"אין הבדל" בין המדינה האיסלאמית לארגון הכורדי בסוריה שנתמך בידי ארצות הברית; ארגוני האופוזיציה בסוריה דוחים את מאמצי התיווך של האו"ם; האם נתניהו התעלם מאזהרות מוקדמות שתפרוץ אינתיפאדה?
RTX1HWLN.jpg

הקרע בין ארצות הברית לטורקיה בעניין סוריה גדול מאי פעם

פהים טשטקין מדווח כי הטענה שהשמיע ראש ממשלת טורקיה אהמט דבוטאולו ב-14 באוקטובר, שייתכן כי מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK) שיתפה פעולה עם המדינה האיסלאמית (דאעש) בהוצאתם לפועל של פיגועי הטרור באנקרה ארבעה ימים קודם לכן, "נלחשת בעקשנות באוזניהם של עיתונאים ושל קובעי מדיניות. נדמה שיש כאן מאמץ כביר להאכיל את הציבור בשקרים, במקום לשפוך אור אמתי על הפיגוע."

כך כותב ג'נגיז צ'נדאר: "ברגע שהוא [דבוטאולו] יצא באותה טענה, לא רק שדאעש היה ונותר החשוד העיקרי, הכתבים אף גילו מי היה המחבל המתאבד השני. המתאבד הראשון כבר זוהה כפעיל בדאעש. מידע מכריע הגיע מאידריס אמן, כתב צעיר שגילה כי העיר אדיאמן שבמזרח המדינה היא אחד המקורות לגיוס אנשי דאעש בטורקיה, ואף דיווח בהרחבה על הקהילה המקומית עבור היומון Radikal, עוד ב-29 בספטמבר 2013, תחת הכותרת: 'אדיאמן - מסלול הג'יהאד לתוך סוריה.' השמות שציין בכתבה הפכו לאותם מתאבדים שביצעו את המתקפות בדיארבקיר ב-5 ביוני, בסורוץ' ב-19 ביולי ובאנקרה ב-10 באוקטובר. בעקבות הפיגועים באנקרה, שוחח אמן באידאמן עם אביו של המתאבד השני באנקרה. האיש אמנם דיווח לאנשי הביטחון על מעורבותו של בנו בארגון דאעש, אך שום פעולת מנע לא ננקטה. בעקבות תפוצתם הרבה של דיווחים אלה, פרסמה הממשלה צו איסור פרסום על ההתקפות באנקרה, כל עוד נמשכת החקירה."

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן אמר ב-14 באוקטובר: "מבחינתה של טורקיה, אין הבדל בין ה-PKK, זרועו האחרת, PYD [המפלגה הדמוקרטית המאוחדת] או [דאעש]... כולם ארגוני טרור, וידיהם מגואלות בדם."

צ'נדאר מסכם: "התוצאה המתבקשת של מעגל הקסמים הזה תהיה הרחבת מאבקם של הכורדים ושל דאעש, וזליגתו לטורקיה. וזה אומר שתתערער עוד יותר יציבותה של טורקיה; או במילים אחרות, יחל תהליך 'סוריזציה' של טורקיה."

טענותיו של ארדואן מסבכות את מדיניותה של ארצות הברית בסוריה. אמריקה אינה רואה ב-PYD ארגון טרור. להפך, ה-PYD היא אחת השותפות המועדפות היום על וושינגטון בסוריה. החיבור הזה של ארדואן בין דאעש ל-PYD מתנגש עם מדיניות ארצות הברית, כולל הדיונים סביב סגר אווירי או אזור ''ביטחון'' בצפון סוריה. מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי העלה שוב את הרעיון בחודש האחרון, ומזכירת המדינה לשעבר הילרי קלינטון אף הביעה תמיכה באזור ביטחון שתאכוף הקואליציה, בעימות בין מועמדי המפלגה הדמוקרטית שנערך ב-13 באוקטובר.

מזכיר ההגנה האמריקאי אשטון קרטר אמר במאי ש"קשה מאוד לשקול" סגר אווירי, שכן זו תהיה "משימת קרב כבירה."

"קשה מאוד לשקול" זוהי אולי לשון המעטה, במיוחד אם טורקיה רואה בבת בריתה של ארצות הברית, ה-PYD, ארגון טרור.

האופוזיציה הסורית מאוחדת בהתנגדותה לתוכנית האו"ם

אסעד חנא מסביר כיצד ביקשו ארגוני אופוזיציה של גולים סורים לגשר על הפערים בינם לבין ארגוני האופוזיציה החמושים שפועלים בתוך סוריה, וביחד עמם דחו את מאמצי התיווך האחרונים של שליח האו"ם סטפן דה מיסטורה. כך כותב חנא: "לאחר שהתקרבה אל הסיעות השונות, מקווה כעת האופוזיציה הפוליטית לזכות בתמיכה פומבית ולהשיב לעצמה את הלגיטימיות שאבדה לה ברובה ברחוב הסורי. אולי היא יכולה כעת לסמוך על תמיכה שכזו יותר מאשר על מדינות זרות שתמכו בה בעבר, אבל נטשו אותה מאז. כוחות מדיניים מעמידים כעת למבחן את הניסיון הפוליטי של הסיעות הצבאיות ושל הקואליציה, במיוחד מאז ההתערבות הרוסית בסוריה בתחילת אוקטובר, שהובילה למשא ומתן מתמשך בין הצדדים הבינלאומיים, ושתכלול גם גורמי אופוזיציה בתצורות שונות."

מבחינתה של ארצות הברית, שעדיין מנסה להתאושש מכישלונו של פרויקט "להכשיר ולצייד", השורה התחתונה היא שהאופוזיציה המפולגת של סוריה מצאה סופסוף דרך להתאחד - אבל סביב ההתנגדות למאמצי התיווך של האו"ם, ולא סביב תיאום אינטנסיבי יותר במלחמה נגד דאעש.

האם נתניהו התעלם מאזהרות מוקדמות שתפרוץ אינתיפאדה?

בן כספית מדווח: "הנפיצות של הר הבית והעובדה שהאינתיפאדה הבאה תצא ממנו, נסקרו כאן במאמרים קודמים. זאת ועוד: לאחר הפגישה בין יצחק הרצוג לאבו מאזן לפני מספר חודשים ברמאללה [18 באוגוסט], פורסמה כאן אזהרה שמסר המנהיג הפלסטיני ליו"ר האופוזיציה הישראלי: אבו מאזן חשש מאינתיפאדה שלישית ומ"אובדן שליטה על השטח". הרצוג סיפר את הדברים לא רק לאל-מוניטור, אלא גם לנתניהו, שלא הגיב. עכשיו הוא בוודאי מתחרט."

כספית מוסיף וכותב: "עד שלא ייעשה מעשה שלטוני ישראלי ברור וצלול, כמו סגירת הר הבית ליהודים לתקופת הרגעה, אין סיכוי שהלך הרוח הפלסטיני ישתנה. אם הוא לא ישתנה, האינתיפאדה המוזרה הזו תימשך."

דאוד כותאב מאשים בפרץ האלימות הנוכחי את היעדרו של תהליך שלום. וכך הוא כותב: "תהליך פוליטי שמטפל בבעיות הלאומיות של הפלסטינים בירושלים ומוביל להבנות קבע בעניין ניהולם של המקומות הקדושים הוא בעל חשיבות עליונה ומכרעת. היעדרו של תהליך כזה, שמעצים את תושבי ירושלים ומטפל בצורכיהם, יגרום להתגברות הכעס ואי הוודאות, גם אם תושג רגיעה בעוד חודש, בעוד שנה או בעוד עשור."

עקיבא אלדר כותב שהאחריות מוטלת בסופו של דבריו על כתפיו של ראש ממשלת ישראל: "הוראה [של נתניהו] לשרי הימין להימנע מביקור בהר הבית כמוה כאספירין שפג תוקפו לחולה סרטן גרורתי. כדי שמגיפת האלימות שפוקדת את ישראל לא תהפוך למחלה סופנית, יש לנקוט מיד בצעדים שיהלמו את גודל הסכנה. כשהמגזר הערבי בוער וירושלים מידרדרת - אין די בדיבורים, בעיקר כשהדובר הוא נתניהו. זה הזמן לשלוף מהמגירה את דוח ועדת אור, הועדה שדנה באירועי אוקטובר 2000, וליישם מיד את המלצותיה לסגירת הפערים העצומים בין יישובים יהודים לשכניהם הערבים בתחומי החינוך, הבריאות, התשתיות והשיטור. בראש וראשונה יש לסגור את הפער הקטלני לגבי קלות ידם של שוטרים על ההדק (מאז האינתיפאדה השנייה, שבה נהרגו 13 אזרחים ערבים, הרגו שוטרים 51 אזרחים ערבים, לעומת שני אזרחים יהודים)."

אחמד מלחם מדווח מהגדה המערבית שפעילותה של ישראל בתגובה לאלימות הפלסטינית מפרה כפי הנראה את אמנת ג'נבה.

עדנאן אבו עאמר מדווח על מרגלים ישראלים הידועים בכינויים מסתערבים, אשר פועלים בקרב מפגינים פלסטינים. לדבריו, "לאחרונה, נוהגים המסתערבים לתפוס מקום בשורות הראשונות של המפגינים, במרחק של מטרים ספורים מחיילי צה"ל, בכניסות לערי הגדה המערבית. המסתערבים משליכים אבנים על החיילים, ומוצאים מקלט מהגז המדמיע ומכדורי הגומי מאחורי בריקדות. אבל אז, פתאום, הם נסוגים אל מאחורי המפגינים, שולפים אקדחים ויורים בהם. המסתערבים עוצרים מפגינים, והחיילים מצטרפים אליהם וגוררים את העצורים לתוך כלי רכב צבאיים."

Start your PRO membership today.

Join the Middle East's top business and policy professionals to access exclusive PRO insights today.

Join Al-Monitor PRO Start with 1-week free trial