דילוג לתוכן העיקרי

המחבל הבדואי הראשון

ראשי המגזר הבדואי מיהרו להתנער מבן העדה שביצע את הפיגוע בבאר שבע ולפזר מסרים מפייסים; מנגד יש בקרב האוכלוסייה הבדואית מי שחשים מנותקים מהחברה הישראלית, וחוששים שהמשך הקיפוח יוביל צעירים לבצע מעשים קיצוניים.
RTR3J7L8.jpg

כמה שעות לאחר שנודע שהמחבל שביצע את הפיגוע בבאר שבע [18 באוקטובר] הוא ח'ליל סאלם אל-עוקבי, בדואי תושב כפר לא מוכר הסמוך ליישוב חורה, התכנס פורום ראשי הרשויות הבדואיות בדרום לישיבת חירום ברהט. היה להם ברור כי האוכלוסייה הבדואית עלולה להיות מואשמת כעת כתומכת בטרור נגד יהודים. בסיומה של הישיבה הם פרסמו הודעת גינוי חריפה: "המחבל אשר ביצע את המעשה, אינו מייצג את כלל תושבי המגזר הבדואי, אשר דוגלים בדו קיום וחיים משותפים בנגב".

אל-עוקבי הוא הבדואי הראשון המבצע פיגוע טרור נגד ישראלים, אם כי אין זו הפעם הראשונה שתושבים בדואים נאשמים בעבירות ביטחון. לפני כשלושה חודשים [יולי 2015] למשל, פרסם השב"כ כי ביישוב חורה נעצרו שישה תושבים, ארבעה מהם מורים בבתי ספר בנגב, בחשד שהפיצו את משנת דאע"ש ביישוב ובבתי הספר שם, ואף תכננו להתגייס בעצמם לארגון האסלאמי הקיצוני.

ראשי המגזר הבדואי דחו השבוע על הסף כל ניסיון לקשור את ביצוע הפיגוע בבאר שבע למצבה הקשה של האוכלוסייה הבדואית בדרום. הם אף ניסו להמעיט במתח הטעון והקיים בין האוכלוסייה הבדואית בדרום לבין הממסד הישראלי ורשויות החוק, על רקע הריסות מבנים לא חוקיים ותחושת הקיפוח של המגזר הבדואי.

"יש פה שכנות וחברות שנוצרו במשך הרבה שנים, ואף אחד לא יקלקל את זה", אמר לאל-מוניטור מוצלח אבו עסא, מנכ"ל המועצה האזורית אל קסום, המאגדת כמה כפרים מוכרים ולא מוכרים בנגב. "שום התנהלות לא תוביל את המגזר לעשות מעשים כאלה (פיגועים), אף אחד לא ייתן לזה יד".

קרוב משפחה של המחבל, נורי אל-עוקבי, המתגורר בעיר לוד ומנהל כבר שנים רבות מאבק חברתי ומשפטי נגד הריסות בתים במגזר הבדואי, טוען מנגד כי ראשי המגזר מאחזים עיניים. "זו הצגה, המנהיגים מגנים (את הפיגוע) ולא מזכירים מניע אפשרי", אומר אל-עוקבי לאל-מוניטור. "אני לא מצדיק אלימות בשום צורה, בטח שלא פגיעה באזרחים חפים מפשע, אבל לצערנו המצב גרוע, והופך לעוד יותר גרוע מיום ליום, כי אנחנו הבדואים לא נחשבים אזרחים. אני יודע בדיוק איך המנהיגים מדברים בחוגים אחרים. שלא באופן פומבי, כולם אומרים שמדינת ישראל לא מחשיבה אותנו ולא פועלת לשיוויון בינינו לשאר האזרחים. זה בלי ספק עלול לדחוף צעירים למעשים קיצוניים".

שאלתי אותו האם זהו לדעתו המניע לפיגוע שביצע בן משפחתו. "אמרתי כבר מזמן", הוא השיב, "שאם מדינת ישראל תנהג כפי שהיא נוהגת, אני לא אתפלא שתהיה אלימות. אני רוצה לומר דבר נוסף. אמא של סאלם היא אמנם מעזה, ממחנה הפליטים נוסייראת, אבל בשנת 1948 המשפחה כולה הייתה מאוד אמידה. הם התגוררו באל-מוחרקה, סמוך למקום שבו נמצאת היום חוות השקמים של אריאל שרון. הם היגרו לעזה אחרי שכוחות ישראלים תקפו אותם, הרגו את הדוד שלי איברהים ופצעו כמה מבני המשפחה".

אל-עוקבי מוסיף ואומר, שאינו יודע אם בן משפחתו הוא אכן זה שביצע את הפיגוע: "יכול להיות שהוא נהרג על ידי כוחות הביטחון, כפי שהרגו את הצעיר מאריתריאה, וכדי להסתיר את המעשה אומרים שהוא מחבל".

דבריו הנוקבים של נורי אל-עוקבי ממחישים כי גם בשעה זו, כשראשי המגזר הבדואי מנסים להציג אידיליה של דו קיום, יש בקרב האוכלוסייה הבדואית מי שחשים ניתוק מוחלט מהחברה הישראלית.

דודו של המחבל, סעיד אל-עוקבי, שוחח עם אל-מוניטור זמן קצר לאחר שסיים לתת עדות לחוקרי המשטרה וגורמי הביטחון. לדבריו, הוא ביקש מהם למצות את החקירה ולהמציא למשפחה ולמגזר הבדואי כולו הוכחה שבן משפחתו הוא אכן זה שביצע את הפיגוע.

"יש מצלמות אבטחה בכל מקום", הוא הסביר לאל-מוניטור. "אנחנו רוצים לראות במו עינינו שזה מה שהתרחש. הבחור הזה (המחבל) הוא צעיר שסיים את לימודיו התיכוניים לפני שנה וחצי ורצה להמשיך ללמוד. אנחנו כולנו גרים ביישוב לא מוכר ובתנאים בלתי נסבלים. העבירו אותנו מאדמותינו בשנת 1956 ומאז אנחנו סובלים כאן. אבל אנחנו אזרחי המדינה, ואין לי צל של ספק שאף אדם במשפחה או ביישוב איננו חושב שצריך לחצות קווים כאלה. מותר להפגין ומותר למחות, אבל לא לפגוע באזרחים ולא לבצע מעשי אלימות".

סמי עמארנה, תושב שגב שלום, אומר לאל-מוניטור שהפיגוע הפתיע אותו מאוד, אם כי לדבריו זו עובדה ידועה שצעירים בדואים חשופים לחומרי הסתה של דאע"ש ומושפעים מהם. "עלינו לעבוד קשה כדי למנוע התדרדרות של המצב. צעיר בדואי במגזר, קל מאוד לשכנע ולהסית אותו", הוא קובע ומסביר, "לצעירים שלנו יש דעה מאוד שלילית על המשטרה. שוטרים באים להרוס בית ועל הדרך משפילים אותם. האווירה הזאת גורמת לקומץ קיצוני לגייס אליו צעירים. הם אומרים להם 'תראו, התגייסתם לצבא, נתתם למדינה, ובסוף באים להרוס לכם את הבתים'. זה משפיע". לדבריו, "הסכנה היא שהיהודים יתחילו להסתכל על כל בדואי כמפגע, כאויב המדינה. זו תהיה טעות. רובנו, כמעט כולנו, אזרחים נאמנים על אף ולמרות הבעיות".

עמארנה מציין כי מאז הפיגוע הוא נוסע לבאר שבע רק במסגרת עבודתו. "כולנו שומרים מרחק מהעיר, מתרחקים כמה שיותר מנקודות חיכוך", הוא אומר. "הבן שלי בן התשע עשרה היה השבוע בבאר שבע, בא אליו יהודי והתחיל לקלל אותו. המזל הוא, שהיה שם מישהו מהמגזר הבדואי אשר לקח אותו משם מהר לפני שהעניינים יתדרדרו. בבית הסברתי לו שאפשר להבין את היהודים. לא להסכים, אבל להבין שהמצב רגיש. היום אני יכול סתם להתווכח עם מישהו מהמגזר היהודי, סתם עניין שבשגרה, ומישהו יחשוב שאני מחבל. אני אומר אינשאללה שזה המחבל הראשון והאחרון, שלא ייצא עוד בדואי שיעשה פיגוע. יש לי שתי בנות שעושות שירות לאומי, יש לנו חיילים שמשרתים בצבא, אם לא נעצור את זה עכשיו, אם לא נטפל בזה כמו שצריך, יקרה אסון. לנו וליהודים".

More from Shlomi Eldar

The Middle East in your inbox

Deepen your knowledge of the Middle East

Recommended Articles