אבו מאזן, הזדמנות שהוחמצה
אבו מאזן הוא המנהיג שעמו ישראל יכולה וצריכה הייתה לעשות שלום. כשהמשטר הפלסטיני הנוכחי יבוא לקצו, בירושלים יתקשו למצוא עוד אדם מתון שכזה בהנהגת הרשות.
אנו מתקרבים כנראה לסוף עידן הנשיא אבו מאזן - וגם לסוף עידן הנהגת אש''ף שיצאה מתוניס, זו של יאסר ערפאת וחסידיו. נדמה שכעת צפויה תקופה של חוסר בהירות ושל כאוס בטרם יתבסס משטר חדש ברשות הפלסטינית, ובטרם תתחוור המציאות החדשה.
עדיין לא ברור מתי (אם בכלל) אבו מאזן מתכוון להתפטר. אחד מאנשי סודו הקרובים ביותר סיפר לאל-מוניטור בעילום שם, לפני הנאום שנשא ב-30 בספטמבר בעצרת הכללית של האו"ם, שאבו מאזן נואש מהאפשרות של הקמת מדינה פלסטינית בדרכי שלום: "אבו מאזן מתנגד לאלימות, ומאמין באמת ובתמים בדיפלומטיה הפלסטינית. מצד שני, הוא גם נואש לחלוטין מחוסר הנכונות של ישראל לשים קץ לכיבוש, ומחוסר נכונותו של אובמה להתערב אצל נתניהו. הוא סבור שישראל מעולם לא התכוונה ליישם את הסכמי אוסלו. הוא שוחח איתנו על רצונו להתפטר לפני הבחירות הקרובות, שאותן ירצה לקיים כבר בעתיד הקרוב, ואולי אף להכריז על הגדה המערבית כולה ועל מזרח ירושלים כעל מדינה בכיבוש. על כל פנים, שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל יהיה תלוי ביישומם המלא של הסכמי אוסלו בידי ישראל, כולל ציר זמן ברור לכינונה של מדינה".
